רע"א 4839/06 רמי זקן נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים

1.פשיטא שאין שום יסוד ליתן למבקשים את הסעד הראשי המבוקש על ידם והוא – לאפשר להם לתבוע פיצויי הפקעה על דרך הגשת תובענה לבית המשפט המוסמך. ההסכם שנעשה בין בעלי הדין בעניין מינויו של שמאי מכריע עומד על מכונו ולא ניתן שום טעם מדוע לא ימשיך לעמוד בתוקף. הסעד החלופי המבוקש הינו, כי ימונה שמאי מכריע אחר תחת זה שבעלי הדין מינו בגדרו של ההסכם שביניהם. נראה לי, כי אכן יש להיעתר לסעד החלופי.

2.בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר כנגדה הוגשה הבקשה דנא לרשות ערעור, נקבע כי השמאי המוסכם סטה מן ההסדר הדיוני שנעשה משום שנתן את חוות דעתו, שעדיין לא הועברה לצדדים, עוד טרם שהציג בפני באי כוח בעלי הדין את הפלוגתאות ואת ההסכמות כפי שנקבעו במפגשים עם השמאים של בעלי הדין. כלומר, הסתבר כי השומה המכרעת נקבעה תוך סטייה מההסדר הדיוני שבין בעלי הדין. יוער, כי המשיבה אינה חולקת על כך שהייתה סטייה כאמור.

3.בית המשפט המחוזי סבר, כי אף שנפל פגם דיוני כאמור בהליך שהתנהל בפני השמאי המכריע, הרי לא נמצא בסיס להטייה מצד השמאי. עוד נקבע על ידי בית משפט קמא, כי הגם שהשמאי המכריע כבר גיבש דעתו, אין להניח שעובדה זו תמנע ממנו מלשמוע את פרקליטיהם של בעלי הדין בלב פתוח. נראה לי, כי בנקודה זו שגה בית משפט קמא. כאמור, אין מחלוקת על כך שהשמאי לא קיים באופן מדוקדק את הכללים הדיוניים המוסכמים. המבקשים מייחסים לשמאי חוסר תום לב וכי דעתו גובשה וכנגדם. לא מצאתי בסיס לטענות אלה ויפה היה להן שלא ייטענו מאשר ייטענו. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהשמאי כבר קבע מהו הסכום המגיע לדעתו למבקשים, אף שטרם הגיע השלב הדיוני למתן הכרעה על ידו. בנסיבות אלה דומני שאין מנוס אלא למנות שמאי אחר. קיים חשש שהשמאי יתקשה לסטות מקביעתו.

4.כאמור, המבקשים הטיחו בשמאי טענות חסרות יסוד. החלפתו נעשית לא בשל חוסר תום לב או הטייה לטובת המשיבה. לכן זכאי הוא לטעמי אף לקבל שכר. עם זאת, נושא השכר, שאף הוא הועלה בבקשה דנא, צריך להיבחן, בין היתר, על רקע מינויו של שמאי אחר, תחת השמאי המקורי. לפיכך, יוחזר ההליך לבית המשפט דלמטה לשתי מטרות: האחת, מינויו של שמאי אחר. האחרת, קביעת שכרו של השמאי המקורי. בעניין זה יהא צורך, כמובן, לשמוע אף את עמדתו של השמאי.

5.לא אוכל להימנע מלציין, כי הרושם הוא שהמבקשים מנסים לתקוע מקלות בגלגלי ההליך, כנראה מתוך כוונה להביא לכך שתינתן להם אפשרות לתבוע פיצויים במסגרת תובענה שיגישו, חרף ההסכם שעשו עם המשיבה. הרושם האמור מתקבל לא רק מן הבקשה דנא, אלא אף מבקשה קודמת שהוגשה לבית המשפט המחוזי ואשר נדחתה על ידו ביום 20.4.05 (בש"א 700/05). אף שזהו הרושם העולה מהתנהלותם של המבקשים, לא ראיתי מוצא אלא להיעתר לסעד החלופי שביקשו.

6.החלטתי לפיכך לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. הערעור מתקבל באופן חלקי, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.