רע"א 4843/12 אלדד בעל הנס נ. צבי קורבשי

1.

ביום 22.10.2012 החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שפסק בערעורו של המבקש. עתה, מונחת לפני בקשתו "לביטול החלטה ובחינה מחודשת" של החלטתי זו. ביסוד הבקשה טוען המבקש, כי, בניגוד לאמור בהחלטתי הנ"ל, הוא הגיש לבית המשפט המחוזי גם בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו, זאת בנוסף לערעור שהוגש על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי הורה ששני ההליכים ידונו במאוחד.

2.

תחילה יצוין, כי בית משפט זה סיים את מלאכתו ולא קיים הליך של "בחינה מחודשת" בהחלטות מסוג זה. על כן, אין מקום ל"בחינה מחודשת" של ההחלטה.

3.

למעלה מן הצורך, אומר כי אין בנתון העובדתי, לפיו המבקש הגיש גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א (ב"ש) 42354-09-11) על ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין של בית משפט השלום, כדי לשנות מן התוצאה אליה הגעתי. כפי שנאמר בהחלטתי מיום 22.10.2012, עניינו של המבקש – אשר לא מעלה כל שאלה שהשלכותיה חורגות מן העניין שיש לצדדים הישירים להליך – נבחן הן על ידי בית משפט השלום הן על ידי בית המשפט המחוזי. אין מקום לבחינה נוספת על ידי בית משפט זה. המבקש, אשר לא זכר להתייצב לדיון בערכאה הדיונית ובעניין זה אין לו להלין אלא על עצמו, מעסיק מאז את כל הערכאות בבקשות ובהליכי ערעור שונים וזוכה להתייחסות עניינית ולגופם של דברים. בנסיבות אלה לא היה מקום לטעון כי למבקש לא היה יומו וכי נשללה זכותו להליך הוגן.

4.

דין הבקשה להידחות. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.