רע"א 4843/15 שרית טישלר נ. יוסי חטיאל

מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בע"א 23160-06-14 (מפי סגן הנשיא ב' ארבל , והשופטים ז' הווארי ו ש' אטרש ), ובגדרו נדחה הערעור על דחיית תביעת המבקשת בבית משפט השלום – על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על כך הוגשה בקשה זו.

1.

בין המבקשת לבין המשיבים התגלע סכסוך מקרקעין, ובו טענה המבקשת כי משיב 1, שאליו פנתה לצורך רכישת קרקע ובניית בית עבורה, רימה אותה ונישל אותה מחלקים גדולים מהקרקע לה הייתה זכאית, ואף שלשל את התמורה לכיסו. לדבריה, משיבה 3 ייצגה את משיב 1 בעסקאות שביצעו והייתה שותפה לקנוניה, יחד עם משיבה 2, ששימשה אשת קש עבורו. לטענתה, משיב 1 רימה אותה בכך שהפך את עצמו שותף להסכם מכר שאותו שילמה היא, וזאת בלא ידיעתה.

בית משפט השלום, בפסק דין מפורט ומנומק, דן בטענותיה של המבקשת. הוא קבע כי "מדובר בתביעה חסרת שחר ובסיס, שהגשתה נובעת מצרות עין ומהרגשה לא נוחה שליוותה את התובעת לאחר שהתברר לה, כי יוסי חטיאל עשה עסקה מצוינת והרוויח כסף רב...". בפסק הדין מוצגות הטענות השונות שמועלות על ידי המבקשת, ומתקיים דיון ארוך בראיות הצדדים, בעדויות שנשמעו בפני בית משפט השלום, במסמכים השונים שהוצגו על ידי הצדדים ובעדויות מומחים. המסקנה שעולה מפסק הדין הינה כי אין בסיס עובדתי לטענות המבקשת, וכי גרסתה אינה סבירה כלל ועיקר. כך לדוגמא, מוכיח חומר הראיות כי גם משיב 1 שילם חלק משמעותי מהסכום הראשוני בעסקת הרכישה של הקרקע, וכי המבקשת חתמה על מסמכים רבים בהם משיב 1 היה חתום כשותפה לעסקה בשלבים שונים, תוך שהדברים מוסברים לה על ידי הצדדים שעימם התקשרו. אף הגרסאות שהציגה היא ועורך דינה הקודם סתרו את עצמם פעמים מספר.

בית המשפט המחוזי קיים דיון במעמד שני הצדדים בערעור שהוגש על ידי המבקשת, עבר על החומר הרב בתיק, ודחה את הערעור באופן תמציתי.

2.

דין הבקשה להידחות. אף בערעור בזכות ימעט בית משפט זה להתערב בהכרעות עובדתיות שנקבעו על ידי ערכאות דלמטה, עם חריג מצומצם במקרים בהם הטעות ברורה על פני הדברים. נדמה כי כאן ההיפך הוא המצב. בית משפט השלום התייחס לטענות השונות של הצדדים, לעדויות, למסמכים ולמומחים. זהו התפקיד שמיוחד לערכאות המבררות. לא נראה כי קיים חסר בבירור עובדתי או משפטי במקרה דנן, ולא ניכר מהדברים כי "בית המשפט השלום, התעלם מכל הטענות המשפטיות שהועלו בפניו כאילו לא נטענו מעולם" – כדברי ב"כ המבקשת. על רקע זה יש משקל לכך שבית המשפט המחוזי מצא לנכון לאמץ את פסיקת בית משפט השלום כפי שהיא.

לכך נוסיף כי עסקינן בגלגול שלישי בדמות בקשת רשות ערעור – הליך שאינו מחייב דיון לגופו.

3.

דין הבקשה להידחות. לא נתבקשה תגובה בתיק זה ואין צו להוצאות.