רע"א 4846/15 נתנאל מזרחי נ. עיריית תל אביב יפו

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ה"פ 42896-05-13, כבוד השופט

ח' טובי ) במסגרתה נדחתה התנגדות המבקש לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו כתובעת נוספת.

1.

מזה כשנתיים מנהלת עיריית תל אביב-יפו (להלן: המשיבה או העירייה ) תביעה כנגד המבקש בנוגע להפקעת מקרקעין המצוי בבעלותו. בדיון ביום 30.4.2015, קבע בית משפט קמא כי יש לקבל את טענות המשיב לגבי חוסר הסמכות של העירייה להפקעת המקרקעין, ועל כן הורה על הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה והוספת הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (להלן: משיבה 2 או הועדה ). המבקש לא התנגד להחלטה זו של בית משפט קמא.

2.

ביום 14.5.2015 הוגשה בקשה לתיקון התובענה לבית משפט קמא (להלן:

בקשת התיקון ), החתומה על ידי עו"ד אלון גרוסבוים (להלן: עו"ד גרוסבוים ) ועו"ד יניב אזואלי. לבקשה צורף תצהיר עליו חתום עו"ד גרוסבוים. ב"כ המבקש דרשה כי יוצג בפניה יפוי כוח מטעם הועדה המקומית המוכיח כי אכן משרדו של עו"ד גרוסבוים מייצג את הועדה. יפוי הכוח נשלח עוד באותו היום, אך ב"כ המבקש לא התרצתה והשיבה כי "מעיון ביפוי הכוח כל שמופיע הוא חתימה לא מזוהה של אלמוני החותם בשם הועדה המקומית, כאשר אין שום אזכור של שמו, ת.ז, תפקידו בועדה המקומית וכו'". ביום 19.5.2015 נשלח יפוי מעודכן ובו חתימתו של עו"ד עוזי סלמן, היועץ המשפטי של עיריית תל אביב-יפו (להלן: עו"ד סלמן ). ביום 25.5.2015 נשלח מכתב נוסף של ב"כ המבקש לעירייה ובו נכתב: "בדיקה באתר האינטרנט של עיריית ת"א מלמדת כי עו"ד סלמן הינו מנהל השירות המשפטי של העירייה. עם כל הכבוד – מנהל השירות המשפטי של העירייה איננו (ההדגשה במקור-י"ע) איש הוועדה המקומית תל אביב, אלא עורך דין המייצג גופים בעירייה". באותו יום, השיב עו"ד גרוסבוים כי עו"ד סלמן הינו היועץ המשפטי לוועדה בהתאם להוראות סעיף 20ב(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה ). בתגובה שלחה ב"כ המבקש

מכתב נוסף באותו יום ובו ציינה כי "עו"ד סלמן הוא לכל היותר יועץ לועדה, אך איננו שייך למקבלי ההחלטות בועדה המקומית, המוסמך להחליט על הגשת תביעה.

ביום 28.5.2015 הגיש המבקש את התנגדותו לבקשת התיקון לבית משפט קמא, וביום 11.6.2015 הוגשה תגובת המשיבות בה נטען כי כל מטרתו של המבקש היא לעכב את בירור התובענה.

3.

ביום 12.6.2015, נעתר בית משפט קמא לבקשת העירייה להוספת הועדה, ודחה את התנגדותו של המבקש, מן הטעם שלא מצא שחר בטענותיו, לפיהן הועדה לא הסמיכה את עו"ד גרוסבוים לייצגה ולהגיש את הבקשה בשמה, ומן הטעם שעו"ד סלמן הינו היועץ המשפטי של הועדה, וככזה הינו מוסמך ליפות את כוחו של עו"ד גרוסבוים לייצגה.

4.

על כך הוגשה הבקשה שבפניי, אליה צורפה בקשה לעיכוב הדיון בתובענה בבית משפט קמא עד להכרעה בבקשה זו.

המבקש טוען כי קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה אם בקשת התיקון וצירוף הועדה המקומית כתובעת נוספת הוגשה בידיעת הועדה המקומית ובהסכמתה. עוד טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא בכך שלא אפשר למבקש לחקור את המצהיר בשם הועדה המקומית בנושא זה, וכן שגה בקביעתו כי הוספת הועדה המקומית לתביעה הינה עניין "טכני".

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

טרחתי להציג בפירוט את השתלשלות הדברים, על מנת להמחיש לקורא את חוסר התוחלת של הבקשה, שהיא טורדנית וקנטרנית על פניה, ויש להצר על בזבוז הזמן השיפוטי שיש להקדיש לבקשות כגון דא. צא ולמד כי המבקש לא התנגד להחלטה לצרף את הועדה כתובעת נוספת, צירוף שנעשה בעקבות טענתו-שלו לחוסר סמכות מצד העירייה, ואף לטענתו-שלו הועדה היא בעל דין דרוש ונכון לניהול התביעה. כל טענת המבקש היא כי צירוף הועדה נעשה ללא ידיעת הועדה, ללא הסכמתה וללא החלטתה. טענה זו רומזת לכך שעורכי הדין גרוסבוים וסלמן פעלו ללא היתר וללא סמכות של הועדה, והטעו את בית משפט קמא בבקשת צירוף הועדה לתביעה. האשמה זו, אינה מתיישבת עם החומר ממנו עולה כי עו"ד סלמן הינו היועץ המשפטי לועדה בהתאם להוראות סעיף 20ב(ב) לחוק התכנון והבנייה (ועל כך עמדו המשיבות בתגובתן לבאת כח המבקש, ואף בית משפט קמא בהחלטתו). הועדה ממוענת על התכתובת בתיק ועל החלטות בית משפט קמא, ולא הביעה כל התנגדות בשום שלב לצירופה.

ועיקרו של דבר. הועדה צורפה כתובעת נוספת, כפי שמקובל על המבקש עצמו, וניתן יהיה לברר בהמשך אם צירופה כתובעת נעשה חלילה בניגוד לרצונה ושלא על דעתה.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית וממילא מתייתרת הבקשה התמוהה לעיכוב ביצוע.

על אף שלא נתבקשה תגובת המשיבות בבית משפט זה, המבקש ישא בהוצאות המשיבות בסך 3,000 ₪ כל אחת.