רע"א 4852/11 אלירן אניסימוב נ. ר.ע מלכא נכסים בע"מ

מונחת לפניי בקשה לצירוף בעל-דין.

בקשת רשות הערעור שבכותרת נסבה על החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 16.6.2011, שבה התקבלה בקשת המשיבים למתן סעד זמני המחייב את המבקש, אלירן אניסימוב, ואת רעייתו, עורכת-הדין גילה גואטה-אניסימוב (להלן: עורכת-הדין אניסימוב ), להחזיר את החזקה בדירה בבניין בעיר נתניה; הסעד הזמני ניתן עד למתן פסק-דין בתביעה כספית שהגישו המשיבות בגין שירותי בניה שהעניקו למבקש ולאחרים.

בקשת רשות הערעור הוגשה על-ידי המבקש, כשעורכת-הדין אניסימוב – שכאמור הייתה בין המשיבים בהליך בבית המשפט קמא – רשומה כעורכת-דינו אך לא כבעלת-דין. יובהר, כי לפי כללי סדר הדין, כל מי שהיה בעל-דין בהליך לפני הערכאה המבררת ואיננו בין המערערים (או לענייננו, בין המבקשים), צריך להיכלל ברשימת המשיבים בהליך הערעורי (ראו הוראת סעיף 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עוד יצוין, כי במסגרת ההליך שבכותרת הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי, כשגם בבקשה זו רשום רק המבקש כבעל-דין. כבוד השופטת חיות הוציאה ביום 29.6.2011 צו ארעי המונע את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי עד להחלטה אחרת.

ביום 18.7.2011 הוגשה הבקשה שלפניי, לצירופה של עורכת-הדין אניסימוב כמבקשת (הן בבקשת רשות הערעור הן בבקשה לעיכוב ביצוע). לטענת עורכת-הדין אניסימוב, שהיא כאמור עורכת-הדין המייצגת את המבקש (בעלה), בשל טעות אנוש לא כללה את עצמה בין המבקשים בהליך זה. עורכת-הדין אניסימוב מפנה לפרוטוקול של דיון בבית המשפט המחוזי, שם טען בא-כוח המשיבות כי "לא נתבקש ולא ניתן עיכוב ביצוע בעניין הגברת אלא רק בעניין האדון".

יצוין כי לבקשה לצירוף בעל-דין לא צורף תחילה תצהיר, אך ביום 24.7.2011 שוגר (בפקסימיליה) תצהיר התומך בבקשה. המשיבים מצדם מתנגדים לצירופה של המבקשת, ומציינים בין היתר כי לא הוסברה טעות האנוש שבגינה לא צוינה עורכת-הדין אניסימוב כמבקשת בהליך זה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל תוך חיוב המבקשים בהוצאות. כאמור, הכלל הוא כי מי שהיה בעל-דין בערכאה המבררת, צריך להיות בעל-דין גם בערכאת הערעור – אם לא כמבקש, אזי כמשיב. ניתן אפוא להשקיף על הבקשה שלפניי כעל בקשה לשנות את סיווגה של עורכת-הדין אניסימוב (שהיא כאמור עורכת-הדין של המבקש) ממשיבה למבקשת. לכך מתווספת במקרה זה עובדה נוספת, והיא שהבקשה שלפניי הוגשה בטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור מטעם עורכת-הדין אניסימוב. בנסיבות אלה, ולאור מהותו של התיק ונסיבותיו, באתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לצירופה של עורכת-הדין אניסימוב כבעלת-דין. עם זאת, משלא בא לפניי הסבר מספק ומבוסס לגבי הסיבה לאי-הכללתה של עורכת-הדין אניסימוב כמבקשת מלכתחילה, ישאו המבקשים בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים, בגין בקשה זו, בסך של 1,500 ₪.

החלטתי-זו תתויק בתיק השופט.