רע"א 4861/09 רמי שחיבר נ. דנה לוי (בן שושן)

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 11.5.2009 (כבוד השופט א' שילה ) בע"א 3134-04-08, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין בהליך זה, שניתן כנגדו במעמד צד אחד ביום 15.9.2008.

1.בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין מיום 15.9.2008 התבססה הן על טעמי צדק, משום שלא קיבל, לטענתו, הזמנה להתייצב לדיון, והן משום שלדעתו טובים סיכוייו לזכות בערעור. בקשתו נדחתה כאמור ביום 11.5.2009. בית המשפט המחוזי מרכז מצא כי המבקש לא הוכיח שלא קיבל זימון לדיון אשר נערך ביום 15.9.2008. יתר על כן, נמצא כי המבקש זלזל בהליכים המשפטיים, שכן בתצהירו לא כפר המבקש באופן ברור בכך שלכתב הערעור המתוקן (לפי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 13.7.2008) צורף אישור מסירה הנושא את תאריך הדיון המקדמי. הוא אישר שלא התעניין אם אשתו חתמה על אישור המסירה אם לאו, ומכל מקום, לא עשה דבר עם המסמכים שקיבל ושמהם היה ברור כי הוגש ערעור ושנקבע דיון. בית משפט המחוזי מרכז מצא גם כי סיכויי המבקש בטענותיו לדחיית הערעור הם קלושים, אם לא למטה מזה, והם אינם מצדיקים את ביטול פסק הדין מתוקף שיקול הדעת.

2.

ברקע הדברים עומדת תביעה של המבקש לאכיפת פירעון שיק על סך 1,290,000 ₪ הנושא את חתימת המשיבה כעושה. בית משפט השלום בראשון לציון (ת"א 960/06 בפני כב' השופט א' שוורץ) קיבל, לאחר שמיעת ראיות, ביום 21.2.2008 את תביעתו של המבקש ונקבע כי הנ"ל אוחז כשורה והוא זכאי לאכוף את פירעון השיק כנגד המשיבה. המשיבה הגישה על פסק דין זה הודעת ערעור לבית משפט המחוזי מרכז. ביום 15.9.2008, לאחר המבקש לא התייצב כאמור לדיון, ניתן כנגדו פסק דין, זאת לאחר שנשמעו טענות המשיבה, הן בהפנייה לכתב הערעור והן בתשובה לשאלות בית המשפט. בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור המשיבה וקבע כי המבקש אינו אוחז כשורה. על פסק הדין הנ"ל הוגשה בקשת הביטול שנדחתה.

3.

על ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשה, טוען המבקש טענות שונות לגופו של עניין, בדבר היותו אוחז כשורה. באשר לטענות המבקש כנגד ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.9.2008 הרי שלטענתו הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון והיא נמסרה לאשתו.

4.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה וסבורני כי דינה להידחות אף בלא צורך בתגובת המשיבה. מדובר בהליך ב"גלגול שלישי" אשר עילות ההתערבות בו מצומצמות ותחומות בהתאם להלכה שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). הבקשה שלפניי אינה מעלה שאלה משפטית או עקרונית בעלת חשיבות ציבורית, היא אינה חורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה וכל כולה תחומה בעובדות העניין.

5.

עוד אציין כי סבורני שהחלטתו של בית המשפט המחוזי נכונה לגופה ומנימוקיה. כבר נפסק כי שני מבחנים עיקריים צריכים למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984: המבחן הראשון, עניינו בסיכויי ההצלחה של תביעת המבקש במידה שיבוטל פסק הדין. המבחן השני, עניינו הסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו [ראו: ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (לא פורסם, 2.2.2009) והאסמכתאות שם; אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה 10, 2009) ; חמי בן-נון הערעור האזרחי 214 (2004)]. בחינת עובדות המקרה לאור המבחן השני מביאה לתוצאה לפיה אין מקום להורות על ביטולה של ההחלטה אשר דחתה את בקשתו של המבקש. מכיוון שכך, אין צורך להידרש למבחן הראשון.

6.

בהתאם, ולפי קביעת בית המשפט המחוזי מרכז עליה לא חולק המבקש, כתב ערעור מתוקן נמסר לאשת המבקש. לכתב הערעור צורף עותק של אישור המסירה שבחלקו העליון, בצד שמאל, נרשם מועד הדיון. כפי שקבע בית המשפט המחוזי מרכז, לאחר חקירת המבקש על התצהיר שמסר בבקשה לביטול פסק הדין, הלה זלזל בהליכים המשפטיים ולא עשה דבר עם המסמכים שקיבל ושמהם היה ברור לו שהוגש ערעור ונקבע דיון. יתרה מכך, גם המבקש עצמו טוען בשפה רפה כנגד האמור לעיל. כל טענותיו מסתכמות במספר שורות בודדות, מתוך כתב טענות המחזיק כשמונה עמודים, בהם הוא טוען שלאור הסכום שמחלוקת, היה על בית המשפט לקבל את בקשת ביטול פסק הדין שהגיש, זאת ללא התייחסות מצידו למחדליו, כפי שנקבעו בבית המשפט המחוזי מרכז. לפיכך, ומאחר והמבקש לא עמד בדרישות המבחן השני, אין בידי לקבל את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית.