רע"א 4867/00 מדינת ישראל נ. יגאל ונדר

המדינה מערערת על קולת עונשו של המשיב אשר נידון ל18- חודשי מאסר בפועל ו12- חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים וחוייב בפיצוי למתלוננת בסך 5000 ש"ח, והכל בגין עבירות של שוד, גרימת חבלה חמורה, גניבת כרטיסי חיוב והחזקת סמים לשימוש עצמי.

המעשה החמור שהמשיב הודה בביצועו הינו שוד של קשישה, אשר המשיב תלש מידה את ארנקה לאחר שדחף אותה והפילה ארצה, ובעט בה. כתוצאה מהפלתה של האשה לארץ נגרם לה, "שבר תת ראשי בעצם הירך הימנית". המשיב גנב את הכסף שהיה בארנק וכן את כרטיס החיוב שהיה בו ומסרו לאחיו.

בגזרו את הדין התחשב בית המשפט קמא בגילו הצעיר של המשיב שהוא בן 22 ובכך שזה מאסרו הראשון, כן הביא בחשבון את ספור חייו העגום. עם זאת נראה כי בית המשפט לא נתן משקל הולם בעונש שגזר, לפגיעה הקשה שנפגעה קורבן העבירה. העונש אשר גזר בית המשפט קמא חורג במידה ניכרת מרמת הענישה המקובלת בעבירות שוד מן הסוג שביצע המשיב, עבירות הפוגעות קשה באותם אנשים חלשים ששלומם ובטחונם נתונים בסכנה מתמדת עקב האלימות המופנית נגדם. בתי המשפט מצווים לתרום חלקם כדי להגן על הקורבנות בכח של אלימות זו.

בהתחשב בכך שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב ובכלל זה גילו הצעיר החלטנו לגזור עליו עונש של 36 חודשי מאסר בפועל. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם.

נוסיף עוד כי בעקבות תסקירי המבחן אנו מפנים תשומת לב שלטונות בית הסוהר כדי שיבחנו אפשרות של מתן טיפול גמילה למשיב אם ימצא מתאים לכך.