רע"א 4871/15 פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

1.

המבקש הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המשיבים שעניינה טיפול רפואי שקיבל אצל בית חולים המצוי בבעלותה של המשיבה (להלן: בית החולים ) – לאחר שנפצע מדקירת סכין. בפסק דין מיום 27.4.2015 קיבל בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט א' נבו ) את התביעה וקבע כי המשיבה תשלם למבקש פיצויים בסך כולל של 803,977 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך של 15,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך של 189,738 ש"ח (תוך שעמד על כך שהנתבעת הנכונה בעניין זה היא המשיבה, בתור הבעלים של בית החולים ולא בית החולים עצמו); וכי התשלום יבוצע תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. ביום 3.6.2015 הגישה המשיבה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הן על קביעת חבותה בנזיקין, הן על שיעור הפיצויים שנפסק לטובת המבקש. בצד זאת הגישה המשיבה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 30.6.2015 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' נד"ב ) את הבקשה באופן חלקי והורה על עיכוב ביצוע של תשלום מחצית סכום הפיצויים שנפסק בבית משפט השלום.

2.

להחלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי, שבגדרה נטען כי המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב ביצוע 7 ימים לאחר המועד האחרון שנקבע לתשלום על ידי בית משפט השלום; וכי עד לאותו מועד היא לא העבירה למבקש את התשלום. התנהלות זו, כך המבקש, יש בה משום עשיית דין עצמי על ידי המשיבה ומטעם זה היה מקום לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. עוד טוען המבקש כי הערעור מכוון לקביעות עובדתיות של בית משפט השלום, ומשכך סיכוייו נמוכים; כי עסקינן בפסק דין כספי, אשר ככלל אין להורות על עיכוב ביצועו אלא בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בענייננו; וכי המשיבה לא תמכה את טענתה שלפיה היא תתקשה להיפרע מן המבקש לו יתקבל הערעור בתשתית עובדתית מתאימה וזו התבססה אך על גילו של המבקש והיותו חייל. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא הורה על מועד התשלום של סכום הפיצויים אשר תשלומו לא עוכב ועל תוספת ריבית והצמדה לסכום זה נוכח העיכוב הנטען בתשלום.

3.

לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. בית המשפט המחוזי ציין כי הוא לא מצא לנכון לקבוע כי הערעור שלפניו חסר סיכוי; וכי – אשר לשיקולי מאזן הנוחות – המבקש חייל בשירות סדיר ועל כן יש יסוד לסברה שלפיה אם ישולם מלוא הסכום שנקבע בפסק הדין וייעשה בו שימוש, לא תוכל המשיבה להיפרע ממנו ככל שיתקבל הערעור. לכך הוסיף בית המשפט כי הסכום שנפסק לטובת המבקש הוא סכום מהוון שנועד לשמש את המבקש לשנים רבות בעתיד. בשים לב למכלול שיקולים אלה מצא בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שלפיו כאמור יעוכב התשלום של מחצית מסכום הפיצויים שנפסק לטובת המבקש. תוצאת איזון זה שערך בית המשפט המחוזי בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין, אינה מגלה עילה למתן רשות לערער על החלטתו בנסיבות המקרה שלפניי על פי אמות המידה המקובלות. ככל שלמבקש טענות אשר לאופן התשלום של החלק בפסק הדין שביצועו לא עוכב על ידי בית המשפט המחוזי ולמועדו, עליו לפנות לבית המשפט המחוזי בהליך מתאים ואיני מביע כל עמדה בעניין זה.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו ל הוצאות.