פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4877/04 מאיר ניר נ. המנהל המיוחד , עו"ד דוד כחלון

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן כבקשת רשות ערעור כאילו ניתנה רשות, וקבע כי יש לקזז את הוצאות המבקש בגביית הכספים מהחייב מן הסכום שעליו להעביר למנהל המיוחד. הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת סכום ההוצאות. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש גבה כספים מהחייב על פי פסק דין ונדרש להעבירם למנהל המיוחד בהליך פירוק. המבקש טען כי הוציא הוצאות לגביית הכספים וכי הוצאותיו עולות על הסכום שגבה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לקזז את ההוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקזז את הוצאות המבקש לגביית הכספים מהסכום שעליו להעביר למנהל המיוחד?

הלכות

  1. 1

    המבקש זכאי לשיפוי בגין ההוצאות שנשא בהליכים נגד החייב, ולכן יש לקזז את ההוצאות מהכספים שנגבו

    ״משכך, לא היה מקום לחייב את המבקש למסור למנהל המיוחד את הכספים שגבה מן החייב על פי פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • מנהל מיוחד
  • פירוק
  • הוצאות
  • גבייה
  • החייב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4877/04

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקש:

מאיר ניר

נ ג ד

המשיבים:

1. המנהל

המיוחד , עו"ד דוד כחלון

2. כונס הנכסים הרישמי

3. יפתח נבון

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בת"א-יפו מיום 29.4.04 בבש"א 22016/03 שניתנה על ידי כבוד

השופטת ו' אלשייך

בשם המבקש: עו"ד

א' קדוש

בשם המשיב 1: עו"ד

י' בורנשטיין

בשם המשיב 2: עו"ד ר' שני-שרפסקי

בשם המשיב 3: עו"ד א' גיל

פסק-דין

עיון בהחלטה נשוא הבקשה לרשות ערעור מעלה, כי קביעותיו של בית משפט קמא הינן בעלות אופי זמני וכי הסוגיה שבמחלוקת טרם הוכרעה סופית. די בטעם האמור כדי להובילנו למסקנה, כי בשלב זה אין מקום שערכאת הערעור תאמר את דברה בכל הנוגע לסוגיה העקרונית שבמחלוקת בין המבקש לבין המשיב 1 (להלן - המנהל המיוחד). בהקשר זה יצוין, כי ראוי שיוגש בהקדם לבית המשפט שעל הפירוק הליך אשר יביא לקבלת הכרעה סופית במחלוקת. ברי, כי ההנחה המקופלת באיסור על נקיטת הליכי הוצאה לפועל אשר הוטל על המבקש היא, שהמנהל המיוחד יפעל במלוא המרץ, בכפוף לאישורו של בית המשפט שעל הפירוק, להמשך הגבייה מן המשיב 3 (להלן - החייב) בהתאם לפסק הדין. אין בדברינו האחרונים משום נקיטת עמדה כלשהי ביחס לתביעת החוב שהוגשה למנהל המיוחד על ידי החייב. העניין היחיד הראוי להתייחסות לגופם של דברים ולהכרעה במסגרת בקשה זו הינו ההוצאות שהוציא המבקש לשם גביית הכספים מן החייב. בית המשפט המחוזי קבע שאין לקזז את ההוצאות שהוציא מן הכספים שגבה המבקש ואשר הוא חוייב להעבירם למנהל המיוחד. מסתבר, כי אין מחלוקת שהמבקש זכאי לשיפוי בגין ההוצאות אשר נשא במסגרת ההליכים שנקט נגד החייב (סעיף 5(ח) לתשובתו של המנהל המיוחד). משכך, לא היה מקום לחייב את המבקש למסור למנהל המיוחד את הכספים שגבה מן החייב על פי פסק הדין מבלי לקזז מהם את סכום ההוצאות המגיעות לו כאמור. יוער, כי לגרסת המבקש עולה סכום ההוצאות על הסכום אשר גבה מן החייב. אם אכן צודק המבקש בטענתו זו, הרי שאין לחייבו במסירת סכום כלשהו למנהל המיוחד. מכל מקום, בשלב זה טרם נתברר מה סכום ההוצאות שהוציא המבקש.

החלטתי, אם כן, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. התוצאה היא, כי הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שנקבע כי יש לקזז את הוצאותיו של המבקש מן הסכום אשר עליו להעביר למנהל המיוחד. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע מהו סכום ההוצאות לו זכאי המבקש. עניין זה ניתן להכרעה בנפרד מן הסוגייה העקרונית שבמחלוקת בין המבקש למנהל המיוחד או יחד עימה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשס"ד

(12.7.04).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 22016/03

הלכות

  1. 1המבקש זכאי לשיפוי בגין ההוצאות שנשא בהליכים נגד החייב, ולכן יש לקזז את ההוצאות מהכספים שנגבו