החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4890/19 יעקב עצמון נ. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · דמי חכירה בגין תוספות בנייה וחריגות בנייהבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכן בקשה לעיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע דמי חכירה מוגדלים בגין תוספות וחריגות בנייה במקרקעין חכורים. נקבע כי הקביעות אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים, וכי אין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין. המבקש חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח, וממילא נדחתה גם בקשת עיכוב הביצוע.

העובדות

המבקש חוכר מקרקעין שבהם נעשו תוספות בנייה וחריגות בנייה. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי ערעור המשיבה וקבע כי על המבקש לשלם דמי חכירה שנתיים מוגדלים משנת 2008, בשיעור של 5% מערך יתרת המקרקעין כערכם בשנת 1997. הוגשה בקשה לרשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנושא דמי חכירה מוגדלים בגין תוספות וחריגות בנייה במקרקעין חכורים?

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • דמי חכירה
  • חריגות בנייה
  • תוספות בנייה
  • מקרקעין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 4890/19

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

יעקב עצמון

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

בקשה לרשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים

י' שנלר

סג"נ,

ק' ורדי

סג"נ וְ-

ע' רביד

)

בע"א 57641-10-17 מיום 10.6.2019

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שנלר סג"נ, ק' ורדי סג"נ וְ- ע' רביד ) בע"א 57641-10-17 מיום 10.6.2019, אשר קיבל באופן חלקי את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת כ' האפט ) בת"א 23568-09-15 מיום 27.8.2017. נקבע כי על המבקש לשלם למשיבה דמי חכירה שנתיים מוגדלים בגין תוספות בנייה וחריגות בנייה שנעשו במקרקעין אותם הוא חוכר, וכי התשלום יהיה עבור התקופה שמשנת 2008 ולפי שיעור של 5% מערך יתרת המקרקעין כערכם בשנת 1997.

יחד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

2.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א

לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וממילא את הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי

אינן

מעוררות

שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

3.

המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.

ניתנה היום,

כ"א בתמוז התשע"ט (24.7.2019).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 57641-10-17