רע"א 4891/08 נאהד מחאג'נה נ. פארס אבו רקייה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) שלא ליתן למבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' השופטת נ' פלד), על פיה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין.

1.

ביום 10.4.2006 הגיש המשיב תביעה נגד המבקש בבית המשפט לתביעות קטנות על סך 16,300 ₪, בטענה שהמבקש, המזדהה כנציג מכירות של חברת "סלקום", מכר לו מכשירים סלולאריים פגומים תוך הטעייתו בעניין תעריפי השיחות. המבקש לא התייצב לדיון שנקבע ליום 25.9.2007, בית המשפט לתביעות קטנות קבע בהחלטתו מיום זה כי "הנתבע לא התייצב ויתכן כי בשל צום הרמדאן". המבקש לא התייצב גם לדיון שנקבע ליום 6.1.2008 למרות שזומן כדין. לאור זאת ניתן באותו מועד פסק דין במעמד המשיב בלבד.

2.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין בתואנה שהיה חולה בין התאריכים 4.1.2008 עד 10.1.2008. עוד טען כי הוא הגיש כתב הגנה מפורט בו הוא מעלה טענות הגנה שיש בהן כדי להביא לדחיית התביעה נגדו, וכי אם לא יבוטל פסק הדין יגרם לו נזק, מאחר ויצטרך לשלם למשיב סכומים שאינם מגיעים לו. לבקשה צורף אישור מחלה מיום 15.1.2008 בו הומלץ על מנוחה מיום 4.1.2008 עד 10.1.2008. בהחלטתו מיום 20.1.2008 דחה בית המשפט לתביעות קטנות את בקשת המבקש בקובעו כי אין הצדקה לאי התייצבותו לדיון במועד שנקבע, וכי התעודה הרפואית שהגיש אינה משחררת אותו מהופעה, בפרט לאור העובדה שלא לוותה בפניה מראש לבית המשפט שהייתה יכולה למנוע טרחה מיותרת מהמשיב.

3.

המבקש ערער על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי, אשר קבע שיש לדחות את הבקשה מן הטעם שהמבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיונים אליהם זומן כדין. נקבע שאישור המחלה שצירף המבקש אינו תומך בבקשתו מפני שהוא רטרואקטיבי, והמועד שבו הונפק מעיד שהוצא לצרכי הבקשה בלבד. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי, מבלי לנמק, כי בחינת טיעוני הבקשה לגופה אינה מגלה סיכויי הגנה טובים. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפני.

4.

המבקש חוזר וטוען כי לא התייצב לדיונים מטעמים מוצדקים. לדבריו, מן הדיון שנקבע ליום 25.9.2007 נעדר מאחר שהוא נקבע בסמוך למועד ארוחת הפסקת הצום בחודש הרמדאן, ולדיון שנקבע ליום 6.1.2008 לא התייצב מפני שמצבו הגופני לא אפשר זאת. עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה מוטעית ביחס לסיכויי ההצלחה של הגנתו. במסגרת זו מצביע המבקש, בין השאר, על כך שמול העדות היחידה של המשיב עומדת עדותו של המבקש הנתמכת בהסכם התקשרות. יתר על כן, המבקש גורס שבית המשפט המחוזי סטה מההלכה הקיימת ונתן משקל יתר לסיבת אי התייצבותו לדיון לעומת משקל זניח לסיכויי ההגנה שלו.

5.

ההלכה הפסוקה קבעה כי לא תינתן זכות לערעור בגלגול שלישי, אלא

כאשר מתעוררת שאלה משפטית החורגת מגדרי המחלוקת בין הצדדים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) ). לא כך הדבר בענייננו. סמכות בית המשפט ליתן פסק דין בהיעדר הנתבע קבועה בסעיף 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. שתי ערכאות נתנו דעתן לגרסתו של המבקש להיעדרויותיו ודחו את טיעוניו, והנושא אינו מקים הצדקה לדיון בערכאה שלישית.

יתרה מכך, גם בחינת הדברים לגופו של עניין מעלה שהמבקש לא הציג נימוק מספק למחדליו, וגם לו היה ברשותו הסבר שכזה הרי שצריך היה למסרו לבית המשפט מלכתחילה ולא בדיעבד. בהתנהלות זו בזבז המבקש את זמנם היקר של בית המשפט ובעל הדין. באשר לסיכויי ההגנה של המבקש, הרי שהם נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי ונמצאו חלשים. אכן, מן הראוי היה שבית המשפט המחוזי יפרט את קביעתו זו, ואולם אין בכך בלבד כדי להצדיק דיון בערכאה שלישית.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.