פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4897/97
בפני:
כבוד השופט
א' גולדברג
המבקש:
יצחק
בנסמן
נגד
המשיב
ה :
המסיע עפולה בע"מ
בקשת
רשות ערעור על פסק דין בית המשפט
המחוזי
בנצרת מיום 14.7.97 בתיק ע"א 309/97
שניתן
על-ידי כב' השופטים: י' אברמוביץ,
ג'
גינת, מ' הס.
החלטה
המשיבה עתרה בבית משפט השלום למתן צו מניעה שיאסור על המבקש ועל בנק הפועלים (אשר היה צד להליכים בשתי הערכאות הקודמות, להלן: הבנק) לממש ערבות, שהוציא הבנק לטובת המבקש. בית משפט השלום דחה את הבקשה בקבעו, כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח את טענותיה, בדבר מרמה מצדו של המבקש.
המשיבה ערערה על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בנצרת וערעורה התקבל. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי "את צעדו של המשיב מס' 1 (המבקש - א.ג .) יש לראות, איפוא, כתרמית חמורה שחרגה לחלוטין מתנאי ההסכם שבין הצדדים", וכי "בנסיבות אלה כאשר התנהגותו של משיב מס' 1 (המבקש - א.ג .) היתה כה חריגה אין כל מקום לאפשר מימוש הערובה". על פסק דין מבקש המבקש רשות לערער.
טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי לא קיים את החובה העולה מסעיף 37(2) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב ], התשמ"ד - 1984, לפיו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום יידון בהרכב של שלושה שופטים. את טענתו זו סומך בא כוח המבקש בכך ש"לא נתקיימה אף ישיבת בית משפט ולא נתקיים דיון בערעור בפני הרכב של שלושה שופטים...". מנגד טוען בא כוח המשיבה, כי בהסכמת הצדדים הוגשו סיכומים בכתב במקום טיעון בעל-פה בפני הרכב. לאור טענת המשיבה הורה כב' המשנה לנשיא ש' לוין, כי המבקש ישיב לתגובת המשיבה בסוגייה זו ובנוסף יצרף תדפיסים מלאים של כל הדיונים לפני בית המשפט המחוזי, כולל החלטה בדבר הגשת סיכומי טענות בכתב, אם היתה כזאת. המבקש אמנם הגיב לאמור, אף בחר שלא לצרף תדפיסים של הדיון בפני בית המשפט המחוזי.
בהחלטה מיום 7.12.97 ביקש כב' הנשיא א' ברק את "התייחסותם של שופטי ההרכב בע"א 309/97 מבית המשפט המחוזי בנצרת לטענת המבקש, כי לא הוצע לצדדים לבחור בין טיעון בעל-פה בפני הרכב לבין הגשת סיכומים בכתב שיובאו בני ההרכב למתן פסק דין בתיק הנדון". בהחלטה מיום 22.4.98 הודיע נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר עמד בראש ההרכב האמור, כי "במועד התזכורת ובנוכחות ב"כ הצדדים ניתנה החלטה על סיכומים בכתב, וזאת ללא כל התנגדות של ב"כ הצדדים".
נוכח האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, אין מנוס מהמסקנה כי אכן ניתנה החלטה על סיכומים בכתב, ובכך התמלא האמור בתקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984 -. לא למותר לציין, כי במסמך שהגיש בא כוח המבקש לבית המשפט קמא , ושכותרתו "תגובה לסיכומים מטעם המערערת" צויין
כי "לפי מיטב זכרון הח"מ היה מדובר שעיקרי הטיעון ישמשו כסיכומים בערעור". משמע, כי גם לטענתו היה על בית המשפט המחוזי להכריע על פי סיכומים בכתב, כ"שעיקרי הטיעון ישמשו כסיכומים". משניתנה החלטה לסכם בכתב, לא היה כל הכרח כי יתקיים דיון בעל-פה
בפני ההרכב, ואיני מוצא פגם כל שהוא באופן ניהול הדיון בבית המשפט קמא .
המבקש מעלה טענות נוספות אך לאחר בחינת טענותיו נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. שכן, טענות אלה אינן מעוררות שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות, החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית ( לעניין זה ראה : רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור ( הדר חיפה ) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 ).
הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום,
ט"ז באייר תשנ"ח (12.5.98).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97048970.
D05