רע"א 4911/98 סיני חנוך נ. סיני אבי

דין הבקשה להידחות.

בקשת הרשות לערער שבפני סבה על החלטת בית משפט קמא למחוק על הסף בקשה לבטל פסק דין, בו נדחתה בקשת המבקש לבטל פסק בורר בטענה כי ניתן, כביכול, מחמת תרמית. הבקשה האמורה היתה מבוססת, בעיקרה, על סתירה נטענת בין עדותו של העד נתן סיני בבוררות, לבין גירסתו בהודעה שמסר במשטרה. דא עקא, המבקש כבר ניסה קודם לכן להביא לביטולו של פסק הבוררות בטענת תרמית, אשר נשענה על סתירה כביכול בין שתי הגירסאות האמורות. ניסיון זה נדחה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.10.95. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער, אשר נדחתה על ידי בהחלטה מיום 10.1.96 (רע"א 7708/95). בעיקרו של דבר, המבקש סומך את בקשתו הנוכחית על הודעתו של נתן סיני במשטרה, אשר בה עיגן, כאמור, גם את בקשתו הקודמת. הוא אינו מצביע, בבקשה הנוכחית, על עובדה חדשה אשר נתגלתה מאז נדונה הבקשה הקודמת, ואשר יש בכוחה לשנות את התוצאה. גם לא מצאתי בטענות שבבקשה הנוכחית דבר מה אשר עשוי להביא לשינוי במסקנות המנומקות היטב אליהן הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטתו האמורה. אכן, דומה כי הדיון בתיק מוצה עד תום, ואין עוד כל טעם בניסיונותיו החוזרים והנשנים של המבקש לפתוח מחדש את הדיון האמור (וראו פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא בה"פ 705/93, מיום 7.7.97).

בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות, בלא שתידרש תשובת המשיב לבקשה.