רע"א 4914/13 זנון קלוגר נ. גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' אורנשטיין ) בפר"ק 2475-02-13 מיום 4.7.2013, במסגרתה נדחתה "בקשה לביטול הדיון הקבוע ליום 15.7.2013"

שהגיש המבקש.

2.

להלן נסקור בקצרה את עובדות הרקע המוסכמות, ככל שאלה נוגעות להליך שבפנינו. ביום 2.5.2013 מינה בית המשפט המחוזי את עו"ד אורן הראל לייצג את המשיבה 2 בבקשת הפירוק. ביום 10.6.2013 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לשחרור עו"ד אורן הראל מתפקידו ולהוצאת 'תגובת החברה לבקשת הפירוק' (בקשה מס' 9) מתיק ביהמ"ש" . ביום 11.6.2013 הורה בית המשפט המחוזי כך: "לתגובת המשיבים לרבות עו"ד הראל תוך 7 ימים" . ביום 26.6.2013 הגיש המבקש "בקשה לביטול הדיון הקבוע ליום 15.7.2013" . ביום 4.7.2013 הורה בית המשפט המחוזי כך :

"לא ראיתי מקום להכריע בבקשה לשחרור עו"ד אורן מתפקידו עוד בטרם הדיון בבקשת הפירוק" .

3.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי. להשלמת התמונה העובדתית, יצויין כי ביום 8.7.2013 הגיש המבקש "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע / עיכוב הליכים מחמת הגשת ערעור" . בו ביום הורה בית המשפט המחוזי כך: "עיינתי בבקשה שהוגשה היום לעיכוב בירור בקשת הפירוק הקבועה ליום 15.7.2013, עד לאחר ההכרעה בבר"ע, ולא ראיתי לקבלה וזאת מבלי שאדרש לתגובה". ביום 15.7.2013 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשת הפירוק לגופה, ובין היתר קבע כך: "הואיל והתיק קבוע לבירור והעדים נמצאים, לא ארחיב את נימוקי החלטתי לדחיית הבקשה. לטעמי, באיזונים הנכונים ניתן יהיה לעכב את מתן ההחלטה לאחר הבירור היום, עד לאחר הכרעת בית [ה]משפט העליון בבקשת הדחייה" . ברם, שאלת השחרור מייצוג לא נדונה, והמשך הבירור בבקשת הפירוק נקבע בשלב מאוחר יותר ליום 18.8.2013.

4.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, מבלי שאדרש לפנַי ולפנים לנימוקיה שלגוף העניין, להלכה הפסוקה בעניין יצוג הולם, וליישומה בנסיבות העניין דנן. בהתאם לסעיפים 1(1) ו-(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, העניין נושא הבקשה שלפנַי נמנה על סוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור. אין עילה – פורמלית או מהותית – לסטות מהוראות הצו, וחזקה עלינו מצוותו.

5.

זאת ועוד, ה "בקשה לשחרור עו"ד אורן הראל מתפקידו" לא נדונה לגופה, וברי כי אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לדון בבקשה שלא הוכרעה על ידי הערכאה הדיונית. המבקש, מצִדו, לא ביקש בדיון שהתקיים ביום 15.7.2013 להכריע בבקשה לשחרור עו"ד אורן הראל מייצוגה של המשיבה 2. המשיבה 2 מוחזקת שווה בשווה על ידי שני בעלי מניות נפרדים, האחד – המבקש, השני – המשיב 4, וכל

אחד מהם מיוצג על ידי פרקליט מטעמו. ספק אפוא אם הבקשה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי – לכאורה בשמה של המשיבה 2 – יכולה לעמוד בנסיבות אלה.

6.

לפיכך הבקשה נדחית, וממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.