רע"א 4974/00 מנולייף-מנורה חברה ישראלית לביטוח חיים בע"מ נ. עמיר כהן

1.לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 6443/99, אשר לפיו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים.

2.להלן השתלשלות העניינים הנוגעת לענייננו: המשיב הגיש נגד המבקשת שתי תביעות, אחת מהן בסדר דין מקוצר, והדיון בהן אוחד. התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 21.3.99. בא כוח המשיב הגיש בקשת דחייה מוסכמת, והישיבה נדחתה ליום 1.7.99. ביום 24.6.99 הגיש גם בא כוח המבקשת בקשת דחייה מוסכמת, בשל צינתור שעמד לעבור, והדיון נדחה פעם נוספת, הפעם הזאת ליום 21.9.99. בית המשפט ציין בהחלטתו כי בישיבת ההוכחות האמורה יישמעו כל עדי התביעה וההגנה וכי בית המשפט יקיים את הדיון גם מעבר לשעות הדיון המקובלות. כחודש וחצי לאחר מתן ההחלטה האמורה, ביום 4.8.99, הגישה עורכת דין ממשרדו של בא כוח המבקשת בקשת דחייה נוספת, הפעם בשל שהייתו הצפויה של עד הגנה חיוני בחופשה בחו"ל במועד הישיבה. בבקשה צויין כי בקשת הדחייה הקודמת באה עקב מצבו הרפואי של בא כוח המבקשת. בית המשפט דחה

ביום 10.8.99 את הבקשה, תוך שציין כי היענות לבקשה פירושה קביעת ישיבת ההוכחות בחודשים יוני-יולי בשנת 2000.

לאחר מכן הגיש בא כוח המבקשת בעצמו בקשת דחייה נוספת, ובה פירט את מצבו הבריאותי בעקבות ניתוח מעקפים שעבר, מצב אשר אינו מאפשר לו לנהל את ישיבת ההוכחות המתוכננת. המשיב התנגד לבקשה זו, ובית המשפט דחה גם אותה. ביום 14.9.99 הגישה המבקשת בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום מיום 10.8.99, ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ממספר נימוקים: ראשית, ציין כי די באיחור הרב בהגשת הבקשה על מנת לדחותה; שנית, קבע כי העדרו הצפוי של עד מהדיון אינו עילה לדחייה כאשר מועד הדיון נקבע מבעוד מועד, וזאת לאור האיזון הנדרש בין צורכי ההליך השיפוטי ותקינות פעילותו של בית המשפט לבין עניינם של בעלי הדין ועורכי הדין. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי אם נבצר מבא כוח המבקשת להתייצב לדיון מסיבות בריאותיות עליו להעביר את הטיפול בתיק לעורך דין אחר, לפחות לצורך אותה ישיבה, על מנת שזו לא תידחה.

3.ביום 21.9.99, במועד בו אמורות היו להישמע עדויות בעלי הדין, התייצב בא כוח המבקשת בבית משפט השלום, ללא עדי ההגנה וללא עורך דין נוסף. בא כוח המבקשת הצהיר כי התייצב לדיון מפאת כבודו של בית המשפט, אך נבצר ממנו מטעמים בריאותיים לנהל את הישיבה ולפיכך שב וביקש לדחות את שמיעת הראיות. בא כוח המשיב התנגד לבקשה. משדחה בית המשפט את הבקשה, הודיע בא כוח המבקשת כי אין הוא יכול לייצג את לקוחו בתיק ועזב את האולם. בית משפט השלום קיים את הדיון בהעדרו של בא כוח המבקשת ונתן בו במועד פסק דין על בסיס החומר שהיה לפניו, בו קיבל את תביעת המשיב.

4.על פסק דין זה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה, בנימוק שעמדה לפני בא כוח המבקשת האפשרות להיערך לדיון מבעוד מועד על ידי מציאת עורך דין חלופי. כן ציין בית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום לא היה בן חורין לדחות את הדיון לאור החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה את בקשת הרשות לערער על החלטתו הקודמת וכן, שגם לגוף העניין אין ממש

בטענות המבקשת, שכן בית משפט השלום היה רשאי לקבל את תביעת המשיב על בסיס החומר שעמד לפניו. מכאן בקשת הרשות לערער שלפני.

5.בא כוח המבקשת מלין בבקשתו על כך שבית משפט השלום פסק לטובת המשיב חרף העובדה ששב וביקש לדחות את מועד הדיון בשל מצבו הבריאותי. כן טען, שבית משפט השלום לא בחן את חומר הראיות בטרם פסק את שפסק, אך אין הוא מפרט דבר בעניין זה, תוך שהוא מציין כי טענה זו היא משנית בעיניו. אכן, ככל שהטענות מופנות לתוכן החיוב בפסק הדין, נראה שאין להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום. בנסיבות אלה, השאלה היחידה העומדת להכרעה היא האם יש לתת רשות לערער בגלגול שלישי על החלטת בית משפט השלום ליתן פסק דין חרף עזיבתו של בא כוח המבקשת את אולם הדיונים בנסיבות כאמור.

6.דין הבקשה להידחות. זמנו של בית המשפט הינו מצרך ציבורי יקר, ואין עורכי הדין רשאים לעשות בו כבשלהם. מצבו הבריאותי של בא כוח המבקשת עמד לנגד עיני שתי הערכאות הקודמות, כמו גם נסיעתו של עד ההגנה לחופשה בברזיל. עמדתו של בית המשפט בקשר לדחיית המועד היתה ידועה לבא כוח המבקשת מבעוד מועד, והיה סיפק בידו להיערך לאפשרות כי כל בקשותיו החוזרות ונשנות תדחנה על ידי העברת הטיפול בתיק לעורך דין אחר, תוך יידועה של המבקשת על מצב הדברים. עורך דין אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהופיע באולם הדיונים תוך העמדת בית המשפט לפני עובדה מוגמרת של אי התקיימות הדיון במועד שנקבע. עורך דין הנוהג כך נוטל על עצמו ביודעין ועל לקוחו את הסיכון שבית המשפט לא ייעתר לבקשתו גם בפעם הזו ויקיים את הדיון במועד שנקבע. בנסיבות אלה אין מקום ליתן רשות לערער על פסק הדין לערכאת ערעור שניה.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך 10,000 ש"ח.