רע"א 4978/01 אילנה שלום ציון נ. בנק המזרחי המאוחד - סניף הקריון

המשיב 2 (להלן: הבעל) והמבקשת נישאו בשנת 1985, ומתגוררים מאז בדירה שזכויות החכירה בה רשומות על-שם הבעל. בשנת 1996 רשם הבעל משכנתה על הדירה לטובת המשיב 1 (להלן: הבנק) לשם קבלת אשראי. כעבור כארבע שנים, נפתח בגין חוב של הבעל לבנק תיק הוצאה-לפועל למימוש המשכנתה, ומונה כונס נכסים לדירה.

בתובענה שהגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה עתרה המבקשת למתן פסק-דין הצהרתי, שלפיו היא זכאית להירשם כבעלת מחצית זכויות החכירה בדירה; כי המשכנתה הרשומה לטובת הבנק, ככל שהשעבוד מתייחס לזכויותיה הנטענות בדירה - בטלה; וכן, כי המבקשת דיירת מוגנת בדירה, וזכאית להמשיך ולהתגורר בה. המבקשת טענה, בין היתר, כי לא ידעה על המשכנתה אלא בדיעבד. במסגרת התובענה האמורה הגישה המבקשת בקשה למתן סעד של צו מניעה זמני שיאסור על הבנק לנקוט נגדה הליכי פינוי מהדירה, וביקשה שלא להתנותו בערובה כלשהי עקב מצבה הכלכלי הרעוע.

בית-המשפט המחוזי קבע כי למבקשת נודע על הליכי מימוש המשכנתה לכל המאוחר כארבעה חודשים בטרם פנתה לבית-המשפט, עת נמסר לידיה תיעוד הנוגע לרישום המשכנתה, וכי התמהמהותה עולה כדי שיהוי המכשיל את בקשתה למתן צו מניעה זמני. לפיכך דחה בית-המשפט המחוזי את בקשתה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה תקפה המבקשת את קביעת בית-המשפט המחוזי בדבר השיהוי. המבקשת טענה בין היתר, כי בין הבעל לבין הבנק נוהל משא-ומתן לקראת פשרה כך שלא הייתה דחיפות מצידה לפעול. נטען גם כי מכל מקום, מאזן הנוחות מחייב לתת לה צו מניעה זמני עד שתתברר תובענתה.

מנגד, הבנק תמך את יתדותיו בהחלטת בית-המשפט המחוזי, והוסיף, כי גם אם למבקשת זכויות בדירה, הרי שמכוח הלכת השיתוף בחובות ממילא רשאי יהיה הבנק לממש את המשכנתה. עוד נטען, כי גם אם תתקבל תובענת המבקשת במלואה, הרי שעדיין יוותרו לבנק זכויות במחצית הדירה, שאותן יהיה זכאי לממש, ופינוי המבקשת מהדירה לא יימנע. לחלופין טען הבנק, כי באם ייעתר בית-המשפט לבקשה יש להתנותה בכך שהמבקשת תפקיד ערובה בסך 230,000 ש"ח, המשקפת מחצית מחובו של הבעל.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

התובענה העיקרית שהגישה המבקשת מעלה סוגיות כבדות משקל, הנוגעות בין היתר לדין משכנתה שנרשמה על-ידי אחד מבני-זוג נשואים על דירת מגורים משותפת הרשומה אך על שמו, ולתחולת הלכת השיתוף לצד חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג1973-. ראו והשוו ע"א 3002/93 בן-צבי נ' סיטין , פ"ד מט(3) 5; וע"א 1915,2084,3208/91 יעקובי נ' יעקובי , פ"ד מט(3) 529. כן מתעוררות שאלות ביחס להגנות שלהן זכאית המבקשת - שאינה חתומה על מסמכי המשכנתה - אם תמומש המשכנתא על דירתה. במצב זה, מן הראוי למנוע את פינוי המבקשת מדירתה בטרם נתבררו זכויותיה, שכן, על-אף טענת הבנק, באם תזכה המבקשת בתובענתה, קיימת אפשרות שתוכל היא להמשיך ולהתגורר בדירה. משכך, דחיית הבקשה בשל שיהוי של ארבעה חודשים, שאף לגביו העלתה המבקשת טענות שיש בהן ממש, אינה יכולה לעמוד.

אשר-על-כן, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את החלטתו של בית-המשפט המחוזי ומורה על מתן צו מניעה זמני האוסר על הבנק לנקוט כנגד המבקשת בהליכי פינוי מהדירה עד לבירור תביעתה.

בנסיבות העניין, תוקפו של הצו יהיה מותנה בהפקדת ערבות בנקאית בסך 30,000 ש"ח, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה.