רע"א 4978/07 M+W Zander Israel Ltd נ. I.R.I.L Investments,Consulting Pr

1.

בקשת רשות הערעור שלפניי מעוררת סוגיות שונות, הן באשר לתובענה העיקרית והן ביחס לסעדים הזמניים. עם זאת, מששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא אין מקום להתערב בסעדים הזמניים אשר הוענקו על ידי בית משפט קמא. זאת, בין היתר, מהטעמים הבאים: ראשית , הכלל הוא כי בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט ליתן לתובע סעד שלא נתבקש על ידו במפורש, וזאת אם הסעד נובע ישירות מהסעד שנתבע (השוו, עע"מ 7799/05 יהלומית פרץ עבודות בנין ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (לא פורסם, 14.5.06), פסקה (ג)(7) והאסמכתאות הנזכרות שם). בהקשר זה יצוין, כי דומה שהסעד הזמני שעניינו הגשת דו"חות רבעוניים - אשר ניתן על ידי הערכאה הדיונית מבלי שהתבקש - פוגעני פחות מן הסעדים אשר התבקשו על ידי המשיבים בבקשתם למתן סעדים זמניים. שנית , המבקשת 2 הייתה צד להליכים אשר התנהלו בבית משפט קמא, ואף יוצגה על ידי אותם באי כוח אשר ייצגו את המשיבה 1. שלישית , בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבים עמדו בנטל "להראות זכות לכאורה המצדיקה מתן סעד זמני שיבטיח את ביצוע פסק הדין". משהמבקשות אינן משיגות על קביעה אחרונה זו, נראה כי לא יהיה זה נכון לבטל את הסעדים הזמניים החלקיים אשר הוענקו ובכך להותיר את המשיבים בלא כל הגנה. רביעית , טענת המבקשות לפיה בית משפט קמא העניק, למעשה, צו עיקול זמני באשר ל-7% מרווחיהן של המבקשות 1 ו-2, קשורה קשר הדוק לטענה אחרת ולפיה תובענת המשיבים הינה תובענה כספית, הגם שלא הוגשה ככזו. טענה אחרונה זו עומדת בבסיסה של בקשה מטעם המבקשות לסילוק התובענה על הסף, אשר הייתה תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי במועד הגשת בקשת רשות הערעור (ולמיטב ידיעתי טרם הוכרעה עד היום). אציין, כי ככל שתידחה הבקשה וייקבע כי הגשתה של תובענת המשיבים במתכונתה הנוכחית הינה כדין, ואיני מביע כל עמדה בסוגיה זו, הרי שאין למצוא פגם בהענקת צו מניעה זמני מן הסוג אשר ניתן.

2.

על אף האמור, דומה כי יש מקום להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית בנקודה מסוימת. כוונתי היא להוראת בית המשפט המחוזי, לפיה הדו"חות הרבעוניים אשר יומצאו למשיבים יאומתו באמצעות תצהיר מטעם רואה חשבון. מכתבי בי הדין מטעם המבקשות עולה, כי מבקשות 1 ו-2 אמנם מוסרות דיווחים רבעוניים לחברת האם בגרמניה, אולם דיווחים אלה אינם נסקרים על ידי רואה חשבון. על רקע ההכבדה שבסקירת דו"חות אלה על ידי רואה חשבון, ולאור הסכמתם של המשיבים לכך שהדו"חות אשר יועברו לידיהם יהיו אלה אשר נערכים ממילא, דומה כי יש לבטל את ההוראה שעניינה אימות הדו"חות באמצעות תצהיר. אוסיף, כי רשמתי לפניי את התחייבות המשיבים להימנע מעשיית שימוש במידע המצוי בדו"חות לצרכים החורגים מן ההליכים המשפטיים המתנהלים בינם לבין המבקשות. עוד אציין, כי על רקע התוצאה אליה הגעתי לא נדרשתי להכריע בבקשת המשיבים מיום 21.10.07.

3.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. התוצאה היא כי בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה, אך במובן זה שהחלטתו של בית משפט קמא תשונה כאמור בסעיף 2 לעיל. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.