רע"א 4979/05 אורה מושב עובדים להתיישבות חלקאית שיתופית בע"מ נ. צבי בלסקי

1.המבקשת הגישה בשנת 2004 תביעה למתן חשבונות נגד המשיבים בנוגע להפעלתה של תחנת דלק, המצויה בכניסה למושב אורה ופועלת על פי הסכם שנכרת בין בעלי הדין בשנת 1989. בית המשפט המחוזי קבע בגדרו של ההליך המתנהל בפניו כי המבקשת זכאית לקבל חשבונות מן המשיבים, והללו אמנם הגישו דוחות כספיים ביחס לשנים 2003-1996. כך עבר הנטל למשיבים להראות כי החשבונות הם נאותים. לטענת המבקשת, אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בתיק נוגעת לכמות הדלק החודשית הממוצעת (בממוצע רב שנתי) המסופקת לתחנה ונמכרת בה. לעניין זה ביקשה המבקשת להגיש שני תצהירי עדות ראשית של שני חוקרים פרטיים מטעמה, שעקבו אחר פעילות התחנה בראשית שנת 2005. בית המשפט המחוזי דחה ביום 19.4.05 את בקשת המבקשת, לאחר שקבע, כי אין רלוונטיות לעדויות החוקרים ביחס לתצפיות שנערכו בשנת 2005, שכן החשבונות שהוגשו על ידי המשיבים מתייחסים לשנים 2003-1996. בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה נדחתה ביום 4.5.05. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.הן המבקשים והן המשיבים מעלים טענות בנוגע לשאלה האם החובה ליתן חשבונות מתייחסת לתקופה שעד למועד הגשת התובענה או אף מעבר לכך.

איני רואה מקום להתייחס לסוגיה זו, שכן בקשת רשות הערעור מתייחסת אך ורק להחלטותיו של בית משפט קמא שלא להתיר הגשת תצהירים של החוקרים הפרטיים. נראה לי כי אין עילה להתערב בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי. אף אם זכאית המבקשת למתן חשבונות גם לגבי התקופה שלאחר הגשת התביעה, היה עליה להצביע על כך שהסוגיה בדבר כמות הדלק החודשית באשר לתקופה הנזכרת עלתה על שולחן הדיונים. המבקשת מפנה לחקירתו הנגדית

של המשיב 1. מסתבר, כי המשיב 1 לא נשאל באופן קונקרטי מה הייתה כמות הדלק הממוצעת בתקופה לגביה אמורים להעיד שני החוקרים הפרטיים. הוא נשאל שאלה כללית לגבי הצריכה הממוצעת בשנים האחרונות. בכך אין די על מנת לפתוח פתח להגשת אותם שני תצהירים. אילו הותרה הגשת התצהירים, יתכן מאוד שהדבר היה מביא לפתיחה מחודשת של הליך הבאת הראיות מטעם המשיבים. אף לאור השלב המאוחר בו נתבקשה הגשת התצהירים, צדק בית משפט קמא בהחלטתו.

3.אי לכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ש"ח לזכות המשיבים 1 ו-2.