רע"א 4999/21עמוס גבעון עו"ד נ. נעמי וייל עו"ד

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, שעניינה בבקשה לגילוי מסמכים.

1.

ביום 21.11.2019 הגיש המבקש, עו"ד במקצועו, תביעה כספית נגד המשיבים בגין אי תשלום שכר טרחה והוצאות. ברקע להליך, תביעת רשלנות רפואית שהגישו המשיבים 2-1 בשם המשיבים 5-3 שהסתיימה בהסכם פשרה ובתשלום סכום מסוים לניזוקה, המשיבה 5. לטענת המבקש, תביעת הרשלנות הרפואית הועברה לטיפולו בשלב מסוים והוא קידם את הגשת התביעה עד להפסקת ייצוגו מסיבות שאינן ברורות, ובשל כך זכאי הוא לשכר טרחה.

כתבי הגנה של המשיבים הוגשו בימים 17.2.2020 ו-18.2.2020 וביום 10.3.2020 הוגש כתב תשובה מטעם המבקש. הצדדים הגישו בקשות שונות, ובית משפט השלום (השופטת מ' הירשפלד ) הורה כי הבקשות ידונו בישיבת קדם המשפט. בפרוטוקול הישיבה מיום 25.2.2021 נרשמה הסכמת הצדדים כי "כל טענות הצדדים במסגרת הבקשות התלויות ועומדות ישמרו להם אולם לא תינתן בהם החלטה בשלב זה והם יוכלו להעלות את טענותיהם במסגרת סיכומיהם. אנו מבקשים לקבוע את התיק לשמיעת ראיות בעל פה". בהתאם, התיק נקבע לשמיעת ראיות ולסיכומים בעל פה לחודש אוקטובר 2021.

2.

ביום 2.3.2021 הגיש המבקש בקשה לצו גילוי מסמכים ספציפיים לגילוי ולמסירת מסמכים שונים כגון תדפיס חשבון בנק שבו הופקדו כספים לטובת המשיבה 5; תדפיס תנועות חשבון בחשבון שבו התקבלו כספי הפשרה ומסמכים המעידים על כלל התשלומים וההעברות הקשורים לכספי הפשרה; מכתב חשבון וחשבוניות בגין שכר טרחה והוצאות שהוציאו המשיבים 2-1 למשיבים 5-3, ועוד.

ביום 3.3.2021 נדחתה בקשת המבקש לצו גילוי מסמכים מן הטעם שהתקיים קדם משפט מסכם והתיק נקבע לשמיעת ראיות. בהחלטה נקבע כי המבקש לא הגיש את בקשתו לפני או במסגרת קדם המשפט, וממילא חלפו המועדים הקשורים בהליכים המקדמיים. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 4.4.2021.

3.

המבקש לא השלים עם החלטות אלו והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (השופט ר' וינוגרד ) קבע כי הבקשה הוגשה באיחור ויש לדחותה על הסף. עוד נקבע לגופו של עניין, כי היה על המבקש להגיש תחילה בקשה לגילוי מסמכים ורק לאחר מכן להגיש בקשה לעיון בהם, ובית משפט השלום לא היה מחויב לדון בבקשה בדרך שבה התבקשה; לא הוגשו בקשות לגילוי או לעיון במסמכים עובר לקדם המשפט, הצדדים הסכימו למתווה הדיוני ולקביעת התיק לשמיעת ראיות, ואין להתערב בהחלטת בית משפט השלום לפיה שלב קדם המשפט הסתיים; ההחלטה מבוססת על התפיסה לפיה אין לפתוח בהליך של בקשות לעיון במסמך ספציפי, באופן שבסבירות גבוהה יאיין את ההחלטה בדבר קביעת התיק לשמיעת ראיות; והטענה כי ניתן להגיש בקשה לעיון במסמך ספציפי בכל מועד הייתה נכונה עת עמדו בתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות תשמ"ד ), אך לא במשטר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות תשע"ט ), ואין מקום להגיש בקשה לעיון במסמך ספציפי לאחר סיום קדם המשפט.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש טען כי בית משפט זה צריך לתת רשות ערעור ולדון בבקשה ב"גלגול שלישי" לנוכח שאלות משפטיות רוחביות המתעוררות בנסיבות המקרה דנן וקשורות בחלקן לתקנות תשע"ט. כך, המבקש גרס כי תקנות תשע"ט לא ביטלו את ההלכה שלפיה ניתן להגיש בקשה לצו גילוי מסמכים ספציפיים בכל שלב בהליך; ממילא, פרק ט' לתקנות תשע"ט העוסק בגילוי ועיון במסמכים לא חל במקרה דנן, בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי; לא ניתנה למבקש הזדמנות לבקש גילוי מסמכים בשלב מוקדם יותר של ההליך ולא חלף המועד לקיום ההליכים המקדמיים; ולא היה מקום למנות את יום ההמצאה במניין הימים הקצובים לצורך הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי, כך שלא חלף המועד להגשתה.

5.

דין הבקשה להידחות.

בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש בהינתן המועד שבו הוגשה, לאחר שהתקיים קדם משפט מסכם והתיק נקבע לשמיעת ראיות. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה, גם לגופה. בתוצאה אליה הגיעו הערכאות קמא לא מצאתי עילה להתערבותו של בית משפט זה.

הכלל הוא שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בנושאים הקשורים להליכי גילוי מסמכים (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי

ועיון במשפט האזרחי והפלילי 131-129 (2021) (להלן: עמית )); רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני ,

פסקה 10 והאסמכתאות שם (20.1.2021) (להלן: רע"א 8761/20 )). מה גם שבענייננו מדובר ב"גלגול שלישי".

6.

כפי שנזדמן לי לציין, "בתרשים הזרימה של ההליך המשפטי, הליכי הגילוי המוקדם באים לאחר שלב הטיעון ונופלים לשלב ההכנה למשפט 'לאחר שבעלי הדין השלימו את הגשתם של כתבי הטענות', ושלב זה כולל

את הליכי הביניים של שאלונים וגילוי מסמכים [...] הליכי הגילוי הינם הפרוזדור לטרקלין, וככלל, יש לסיימם לפני השלב של שמיעת הראיות" ( עמית , עמ' 37-36). בפסיקת בית משפט זה נדונו תקנה 113 לתקנות תשמ"ד והיחס בינה לבין לוחות הזמנים בהליכי גילוי מסמכים כעולה מתקנות אחרות. נקבע, כי בעוד שתקנה 113 לפיה רשאי בית המשפט ליתן צו גילוי מסמך ספציפי "בכל עת" מופנית אל בית המשפט , תקנה 120 קובעת את לוח הזמנים לצורך הליכי גילוי מסמכים, לרבות גילוי ספציפי לפי תקנה 113, והיא מ ופנית אל בעל הדין

(ע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' מיליקובסקי , פ"ד מד(4) 285 (1990); רע"א 4487/14 אברמוביץ נ' קונדה , פסקה 7 (11.9.2014) (להלן עניין אברמוביץ' ). להרחבה ראו עמית , עמ' 46-45, 50-47). "תקנה 113

ותקנה 120

הן תקנות נפרדות העוסקות בנושאים שונים ומשלימות זו", ו מכאן שטענת המבקש כי היה רשאי להגיש בקשה לגילוי מסמך ספציפי בכל שלב של ההליך אינה מדויקת (עניין אברמוביץ ,

פסקה 7).

בענייננו, המבקש ציין בבקשתו כי הניח שצו לקיום הליכים מקדמיים יינתן לאחר שיוכרעו הבקשות התלויות ועומדות, אך המבקש לא העלה אף בקשה בעניין זה קודם לישיבת קדם המשפט או במהלכה, לאחר שהוסכם על המתווה הדיוני ועל קביעת התיק להוכחות. על התנהלות זו יש לתמוה, בפרט כאשר לטענת המבקש הרלוונטיות של המסמכים מושא בקשתו הייתה ידועה לו לנוכח הליכים משפטיים דומים שניהל. בנסיבות אלה, אין לומר כי לא ניתנה למבקש הזדמנות להגיש בקשות בעניין הליכים מקדמיים טרם נקבע התיק לשמיעת ראיות או כי טרם חלף המועד להגשת בקשות מסוג זה.

7.

בהתחשב במועד שבו הוגש כתב התביעה של המבקש וכתב התשובה, אני נכון לקבל את הטענה כי חלק מתקנות תשע"ט לא חלות על ההליך המתנהל בבית משפט השלום (וראו תקנה 180(ג)(2) לתקנות אלה). אף על פי כן אציין כי מסקנת בית המשפט המחוזי בדבר המועד להגשת בקשה לגילוי מסמך ספציפי לפי תקנות תשע"ט, מבוססת היטב בלשון התקנות.

נזכיר כי תקנות תשע"ט קובעות חובת גילוי מסמכים הדדית ו"אוטומטית" לאחר שלב כתבי הטענות, ואין צורך בפנייה לבעל הדין או בהחלטה של בית המשפט לעניין זה ( עמית , עמ' 46; רע"א 8761/20 , פסקה 13). התקנות ביקשו למצוא פתרון לפרקטיקה שלפיה צדדים מעלים לראשונה בקשה לצו גילוי מסמכים בישיבת קדם המשפט הראשונה, באופן שמביא לכך שהישיבה אינה תכליתית ואינה מקדמת את התיק לגופו. לכן, הליך גילוי המסמכים הקבוע בתקנה 57 קובע כי יש למצות את הליכי הגילוי עוד לפני קדם המשפט ( עמית , עמ' 49).

למרות זאת, לעיתים מתעוררת מחלוקת בין הצדדים בנושא גילוי מסמכים הדורשת את מעורבותו של בית המשפט. משכך קובעת תקנה 59(א) כי "בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני , תועלה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג)". רשימה זו תוגש לא יאוחר עד עשרים ימים מהמועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה (דברי ההסבר לתקנות כפי שפורסמו ביום 16.12.2020 באתר משרד המשפטים, עמ' 26; יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 231 (מהדורה שנייה, 2020)). "תקנה זו החליפה את תקנת 113 לתקנות הישנות, שקבעה כי ניתן לפנות בכל עת לבית המשפט, בין שניתן צו לגילוי מסמכים כללי ובין אם לאו, בבקשה למתן צו המורה לבעל דין לגלות בתצהיר האם מסמך פלוני המפורש באותה הבקשה מצוי או היה מצוי ברשותו או בשליטתו" (יששכר רוזן צבי רפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 330 (2021)). משמעות הדברים היא שכפי שקבע בית המשפט המחוזי, המועד להגשת בקשות מהסוג דנן לפי תקנות תשע"ט אינו בכל שלב משלבי המשפט. בקשה לגילוי מסמך פלוני אמורה להתברר בישיבת קדם המשפט ( עמית , 47), יחד עם יתר הבקשות המוגשות.

8.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

9.

בסוף הדברים נציין כי אין זו הפעם הראשונה בה המבקש מתדפק על דלתו של בית משפט זה בענייני שכר טרחה ואך בעניין המחלוקת בין הצדדים שלפנינו, זו בקשת רשות הערעור השלישית מטעמו (ראו רע"א 8890/20 גבעון נ' וייל (21.2.2021); רע"א 3217/20 גבעון נ' וייל (16.6.2020)). כאמור, המחלוקת שלפנינו איננה ייחודית, במובן זה שהמבקש נוהג לפנות לכל הערכאות בענייני שכר טרחתו, וראו, למשל, את ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן ( 16.12.2020 ) ובעניין זה התנהלו הליכים רבים לפני ערכאות ומותבים שונים, וגם לפניי), ואת רע"א 2705/15 גבעון נ' פלוני

(27.5.2015) ).

ויפים לעניין זה, דברים שנכתבו ברע"א 6031/20 עו"ד עמוס גבעון נ' עו"ד אמג'ד ג'אבר (25.10.2020) שם נאמר:

"יש להצר על כך שתביעת רשלנות רפואית הולידה שרשרת של הליכים משפטיים, הנובעת מסכסוכי שכר טרחה של עורכי הדין שהיו מעורבים באותה תביעה במישרין או בעקיפין מאחורי הקלעים [...]"

ויפים לענייננו דברים שנכתבו בסיפא של פסק הדין בבג"ץ 8052/20 עו"ד עמוס גבעון נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (21.2.2021):

"טוב יעשה העותר אם יחדל להעסיק את הערכאות השונות בהליכים אין ספור בענייני שכר טרחתו".

יש

להצר על כך שהמבקש לא הפנים את הדברים.

משלא התבקשה תגובה, המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה על הצד הנמוך בסך 10,000 ₪.