פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5/06
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. יעקוב סאדק סנדוקה
2. מופיד אחמד סאדק סנדוקה
נ ג ד
המשיב:
ווקף המנוח עומר עבד אלסלאם חוסיני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום
29.11.05
בע"א
6388/05 שניתן על-ידי
כבוד השופטים צ' זילברטל, מ' מזרחי וא' פרקש
בשם המבקשים:
עו"ד ע' עווידה
החלטה
1.
המבקשים הם דיירים מוגנים בבית עסק שבבעלות המשיב המצוי בעיר העתיקה בירושלים. המשיב הגיש תביעה לבית הדין לשכירות בירושלים ובה עתר לקבוע דמי שכירות ראויים ולחייב את המבקשים בתשלום חוב דמי השכירות במשך שנתיים קודם להגשת התביעה. המבקשים הגישו מצידם תביעה שכנגד. בית הדין (כב' השופט י' שמעוני, סגן נשיא) דחה את התביעה שכנגד וקבע כי המבקשים לא שילמו דמי מפתח בכסף. בית הדין שם את דמי השכירות בסך של 700 $ לחודש. עוד קבע כי דמי השכירות עבור העבר ישולמו בסכומים ששולמו עד מתן פסק דינו. על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
2.
בית המשפט (כב' השופטים צ' זילברטל, מ מזרחי וא' פרקש)
דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי הוסכם בבית הדין לשכירות כי המערערים לא שילמו דמי מפתח בכסף. עוד קבע כי אין להתערב בקביעת בית הדין שלפיה לא הוסכם כי עבודות הבניה והשיפוץ בבית העסק תחשבנה חלף תשלום דמי מפתח. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשים בדבר השבת חלק מהמושכר, בנוגע לשווי דמי השכירות שקבע בית הדין ואף את יתר טענות המבקשים, שכן לא היתה להן השפעה על תוצאות פסק הדין. כן דחה את הבקשה לבצע ביקור במקום. לפיכך, כאמור, נדחה הערעור. על פסק הדין הגישו המבקשים את הבקשה שבפניי ובה חוזרים הם על טענותיהם כי יש לראות בעבודות הבניה בבית העסק תשלום דמי מפתח. כן טוענים הם כי משפסל בית הדין את חוות דעת השמאי מטעם המשיב בנוגע לשווי דמי השכירות היה עליו לדחות את התביעה ולא לקבוע את שווי דמי השכירות בעצמו.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, הלכה היא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק כאשר עולה שאלה עקרונית כללית בעלת חשיבות המתפרסת מעבר לעניינם הספציפי של בעלי-הדין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(1) 123), ואילו העניין שבפני עוסק בסכסוך אשר התעורר בין הצדדים ואין לו כל השלכות משפטיות או ציבוריות רחבות. שנית, ולגופו של עניין, בית הדין לשכירות קבע ממצאים שבעובדה על יסוד הראיות שהובאו בפניו, ובית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בקביעות אלה, לרבות באשר לעבודות הבניה שנעשו בבית העסק שלא הוכח כי הוסכם שייחשבו כתשלום דמי מפתח. אשר לקביעת שווי דמי השכירות, שכלפיה, כך התרשמתי, מופנית עיקר טענתם של המבקשים, בית הדין לשכירות לא מצא לנכון להעדיף אף אחת מחוות הדעת השמאית שהוגשו על ידי הצדדים מחמת פגמים שנפלו בכל אחת מהן. לפיכך החיל את הדין בעניין וקבע את שווי דמי השכירות על פי אומדן. מדובר בשיקול דעת של בית הדין, בנושא המצוי בגדר מומחיותו וגם בעניין זה לא היה מקום להתערב. לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בניסן תשס"ו (26.4.06).
ש
ו פ ט ת