פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5008/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
דניאל כהן
נ ג ד
המשיב:
סאלח זיאד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
25.06.2018 בע"א 68776-05-18 ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד אחמד
אמארה
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ) מיום 25.6.2018 בע"א 68776-05-18, בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט א' נחלון ) מיום
23.4.2018 בת"א 23903-10-14. בגדרי בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.
2.
המבקש, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה כספית לבית משפט השלום נגד המשיב, אזרח ממלכת ירדן, בגין שכר טרחה שלטענת המבקש היה על המשיב לשלם לו. המשיב הגיש תביעה שכנגד בה טען בין היתר כי המבקש קיבל מהמשיב סכומים ביתר, מעבר לשכר הטרחה שהיה על המשיב לשלם.
בפסק דין מיום 23.4.2018 שניתן לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, (להלן: חוק בתי המשפט ), חויב המבקש לשלם למשיב סכום בסך של 525,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
3.
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובגדרו הגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה מיום 25.6.2018 התקבלה באופן חלקי בקשת המבקש לעיכוב ביצוע. נקבע כי מחד, מדובר בפסק דין כספי שהנטייה היא שלא לעכבו, וכן המבקש הוא עורך דין ופסק הדין ניתן מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, וממילא סיכויי הערעור אינם גבוהים. מאידך, הואיל והליך אכיפת פסק הדין וגביית החוב, ככל שהערעור יתקבל, עלול להיות מורכב יותר במקרה דנן לאור העובדה שהמשיב הינו תושב חוץ, המבקש ישלם
למשיב רק את מחצית סכום החיוב, ואת מחצית מסכום שכר הטרחה והוצאות המשפט כפי שקבע בית המשפט בפסק דינו האמור. אשר לתשלום המחצית השנייה, נקבע כי תשלום זה יעוכב באופן שהמבקש יפקידו בבית המשפט עד למתן פסק דין בערעור.
4.
על ההחלטה האמורה הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור שלפני.
בין שלל טענותיו בבקשה, חוזר וטוען המבקש כי אי עיכוב פסק דינו של בית משפט השלום יגרום לו נזק בלתי הפיך, בין היתר לאור העובדה שהמשיב הינו תושב הממלכה הירדנית, אשר בינה ובין מדינת ישראל אין הסכם בדבר הכרה הדדית בהחלטות בתי משפט בעניינים אזרחים ומסחריים ובדבר ביצוען. כן נטען כי ביתר שאת אמורים הדברים לאור זאת שהמשיב בן 93, נעדר נכסים וכתובת בישראל וידוע בהונאת עורכי דין.
5.
לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
6.
לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נימק כדבעי את החלטתו, תוך התייחסותו לטענות המבקש העולות גם בבקשה לרשות ערעור זו. בית המשפט המחוזי איזן בצורה נכונה את מאזן הנוחות במקרה זה ואין כל עילה להתערב בכך.
7.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, וממילא הבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת.
ניתנה
היום, ט"ו בתמוז
התשע"ח
(28.6.2018).
ש ו פ ט