החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5013/04 עז ' המנוח אחמד ג'בר מסאלחה ו-8 אחרים נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחדבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשים לא התייצבו לדיון ולא הגישו תצהירי עדות ראשית, ובית המשפט המחוזי דחה את תובענתם במעמד צד אחד. בקשת הביטול שהוגשה כשלוש שנים לאחר מכן נדחתה, משטענותיה העובדתיות לא נתמכו בתצהיר. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בלא צורך בתשובה.

העובדות

המבקשים הגישו תובענה לסעד הצהרתי בדבר בעלות במקרקעין. הם לא התייצבו לדיון ולא הגישו תצהירי עדות ראשית שהורו, ובית המשפט דחה את התובענה במעמד צד אחד. כשלוש שנים לאחר מכן הגישו בקשה לביטול, שנדחתה, ומכאן בקשת רשות הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר הטענות העובדתיות לא נתמכו בתצהיר?

הלכות

  1. 1

    טענות עובדתיות בבקשה לביטול פסק דין שלא נתמכו בתצהיר אינן מקבלות משקל, ודי בכך כדי לדחות בקשת רשות ערעור.

    ״על אף הטענות העובדתיות אשר נזכרו בבקשת הביטול, לא נתמכה היא בתצהיר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעמד צד אחד
  • טעות אנוש
  • תצהיר
  • רשות ערעור
  • אי התייצבות לדיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

5013/04

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:

עז ' המנוח אחמד ג'בר מסאלחה ו-8 אחרים

נ ג ד

המשיבה:

1. מדינת ישראל

המשיבים הפורמליים:

2. עז' המנוח מחמוד ג'בר מסאלחה ואח'

3. עז' המנוח עבדאלרחמן ג'בר מסאלחה ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בחיפה מיום 9.5.04 בבש"א 4637/04 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' נאמן

בשם המבקשים: עו"ד

ז' כמאל

החלטה

1.ביום 29.2.00 הגישו המבקשים תובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המשיבים, בה עתרו בין היתר לסעד הצהרתי בדבר בעלות על מקרקעין. ביום 29.1.01 הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים תוך 45 ימים, וכן קבע דיון נוסף בתובענה ליום 30.5.01. המבקשים לא התייצבו לדיון האמור ואף לא מילאו אחר החלטת בית המשפט לעניין הגשת התצהירים. לפיכך, ביום 30.5.01 דחה בית המשפט המחוזי את תובענתם במעמד צד אחד (להלן - פסק הדין). ביום 14.3.04, כשלוש שנים לאחר מתן פסק הדין, הגישו המבקשים בקשה לביטולו (להלן - בקשת הביטול). ביום 9.5.04 דחה בית משפט קמא (כב' השופט מ' נאמן) את בקשת הביטול. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

2.בבקשת הביטול טענו המבקשים, כי אי ההתייצבות לדיון אשר נקבע ליום 30.5.01 נבעה מטעות אנוש, אשר כתוצאה ממנה לא נרשם מועד הדיון ביומנו של בא כוחם. מועד הגשתה של בקשת הביטול הוסבר בכך, שעובדת קיומו של פסק הדין נודעה לבא כוח המבקשים רק בחודש פברואר 2004. על אף הטענות העובדתיות אשר נזכרו בבקשת הביטול, לא נתמכה היא בתצהיר. משכך, צדק בית משפט קמא בקובעו כי אין מקום לקבל את הטענות העובדתיות עליהן מושתתת הבקשה. די בכך על מנת לדחות את בקשת רשות הערעור. במאמר מוסגר יצוין, כי המבקשים אף לא נתנו כל הסבר לעניין אי הגשת תצהירי העדות הראשית במועד.

3.הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה.

ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשס"ד (4.7.04).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 4637/04

הלכות

  1. 1טענות עובדתיות בבקשה לביטול פסק דין שלא נתמכו בתצהיר אינן מקבלות משקל, ודי בכך כדי לדחות בקשת רשות ערעור.