רע"א 5019/04 אורי שתיל נ. מדינת ישראל

בפניי הצעת ערובה במקום ערבון. נוכח העובדה, שהמשיבה חויבה לשלם בפסק דינה של הערכאה הקודמת סך של 2 מליון ₪ למבקשים, מוצע כי סכום הוצאות שיוטל, אם יוטל, על המבקש בהליך שבכותרת, יקוזז מן הסכום האמור. יצוין, כי ההליך הערעורי שבכותרת מופנה כנגד החלטה לעכב את ביצוע פסק הדין האמור. עוד מוצע, כי סכום של 35,000 ₪ שהפקידו המבקשים בהליך אחר (ע"א 10078/03) ישמש כערובה גם להוצאות בהליך שבכותרת.

אשר לחלופה הראשונה, עולה מתגובת המשיבה כי הוגש ערעור מטעמה על החיוב האמור, ועל כן אין מדובר בחיוב חלוט וודאי, אשר קיזוז ממנו יכול להוות בטוחה ודאית ונזילה במידה הנדרשת. כן עולה, כי זכותם של המבקשים לתשלום האמור משועבדת לנושים שונים, וגם מבחינה זו אין בסכום האמור כדי להוות בטוחה נאותה. לגבי עניין השעבוד, יש להעיר כי המבקשים אינם כופרים בקיומו, ובמצב זה המרת החובה להפקיד ערבון בקיזוז אינו יכול להקנות למשיבה בטוחה סבירה, שכן בטוחה כזו תהיה כפופה, מעצם טיבה, לשעבודים קודמים שהוטלו על הסכומים האמורים. התוצאה היא, כי אין מקום לקבל חלופה זו.

אשר לחלופה השנייה, הרי שיש בהליך שבכותרת כדי להוסיף לשיעור ההוצאות אשר יכול ויושת על המבקשים לטובת המשיבה, ומבחינה זו אין בערבון שכבר הופקד כדי להוות חלופה מלאה להפקדת ערבון גם בהליך זה. בהתחשב במהותו המצומצמת יחסית של העניין, הן מצד היקפו והן מצד מורכבותו, וכן במעמדם של הצדדים, ניתן להסתפק, בהליך זה, בערבון נמוך יחסית בשיעור של 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי הפגרה, ולא – יידחה ההליך, בלא צורך בכל הודעה נוספת.