החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5020/04 מוטי לוי נ. קופת חולים לאומית

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · זימון עורכי רשומות רפואיות לחקירה ונטל זימון עדיםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שהטילה על המבקש את הנטל לזמן את עורכי הרשומות הרפואיות. נקבע כי סעיף 36(ד) לפקודת הראיות אינו מכריע בשאלת הנטל לזמן עדים. כמו כן נקבע כי סעיף 36(א) אינו מחייב גילוי זהות עורכי הרשומה כתנאי לקבילותה.

העובדות

המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיבות בטענה להתרשלות בטיפול רפואי. המשיבה 2 הגישה את התיק הרפואי המלא כראיה לפי הוראות רשומה מוסדית, והמבקש ביקש לזמן את עורכי הרשומות. בית המשפט המחוזי קבע שהנטל מוטל על המבקש, והורה למשיבה לברר אם עובדים שעדיין מועסקים בה יוכלו להתייצב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הנטל לזמן עדים שהם עורכי הרשומות הרפואיות מוטל על המבקש לפי סעיף 36(ד) לפקודת הראיות, או על המשיבה כמעבידתם?
  2. 2.האם יש לקבוע שרשומות רפואיות שלא נמסרו פרטי עורכיהן אינן קבילות כראיה לאמיתות תוכנן?

הלכות

  1. 1

    סעיף 36(ד) לפקודת הראיות נועד לאפשר לבעל דין לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו, ואינו מכריע בשאלת הנטל לזמן עדים

    ״נראה כי סעיף זה אינו מכריע לכאן או לכאן בשאלת הנטל לזמן עדים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המבקש, המעוניין בחקירת עורכי הרשומות, הוא שצריך לדאוג לזימונם

    ״המבקש הוא המעוניין בחקירתם של עורכי הרשומות הרפואיות ומן הראוי שידאג הוא לזימונם״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    סעיף 36(א) לפקודת הראיות אינו מונה בין תנאי הקבילות של רשומה מוסדית דרישה לגילוי זהות עורכיה

    ״עיון בסעיף 36(א) לפקודת הראיות, המפרט את תנאי הקבילות של רשומות מוסדיות, מלמד כי סעיף זה אינו מונה דרישה כגון זו בין תנאיו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשומה מוסדית
  • רשומות רפואיות
  • עורכי הרשומות
  • זימון עדים
  • חקירה נגדית
  • פקודת הראיות
  • קבילות
  • תביעה כספית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

5020/04

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש:

מוטי לוי

נ ג ד

המשיבות:

1. קופת חולים

לאומית

2. הסתדרות מדיצינית הדסה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים

בת.א.1410/99 שניתנה ביום 5.5.2004 על ידי כבוד השופטת מ' מזרחי

בשם המבקש: עו"ד ע'

גבעון; עו"ד ג' חליחל

החלטה

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי) לפיה על המבקש לדאוג לזימונם של עורכי הרשומות הרפואיות שהגישו המשיבות.

המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיבות בטענה כי התרשלו בטיפול הרפואי שהעניקו לו. במסגרת תביעה זו ביקשה המשיבה 2 להגיש לבית המשפט את תיקו הרפואי המלא של המבקש וביקשה כי תיק זה יתקבל כראיה לפי הוראות פקודת הראיות המתייחסות לרשומה מוסדית. בקשה זו התקבלה. אז פנה המבקש לבית המשפט בבקשה להורות למשיבה לגלות את פרטיהם של עורכי הרשומות הרפואיות בעניינו, לשם זימונם למתן עדות. לאחר שגילתה המשיבה את הפרטים שהיו בידיה לגבי עורכי הרשומות ביקש המבקש מבית המשפט כי יורה למשיבה 2 לזמן אותם למתן עדות. בית המשפט קבע כי לפי סעיף 36(ד) לפקודת הראיות הנטל לזימון העדים מוטל על המבקש, אך מטעמים של יעילות הורה למשיבה 2 לברר האם אלה מבין העדים שעובדים עדיין עבורה יוכלו להתייצב במועדים שנקבעו לדיון. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

המבקש טוען כי טעה בית המשפט קמא בקובעו כי לפי הוראת סעיף 36(ד) לפקודת הראיות הנטל לזימון העדים מוטל על כתפיו. כמו כן, סבור המבקש כי יש לחייב את המשיבה 2 לדאוג לזימונם של העדים הואיל ולמשיבה 2, כמעבידתם, שליטה על עדים אלה. בנוסף מבקש הוא כי יקבע שאותן רשומות שהמשיבה 2 לא מסרה את פרטי הגורמים שערכו אותן אינן קבילות כראיה לאמיתות תוכנן.

2.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי שנתבקשה תגובה. סעיף 36(ד) לפקודת הראיות קובע כדלקמן:

התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה.

תכליתו של סעיף זה הינה לאפשר לבעל דין לחקור בחקירה

נגדית עדים, שהוזמנו על ידו, קרי, עדים שברגיל היה יכול לחקרם רק בחקירה ראשית (י' קדמי, על הראיות (חלק שני, מהדורה ומשולבת מעודכנת, תשנ"ט-1999), בע' 709). נראה כי סעיף זה אינו מכריע לכאן או לכאן בשאלת הנטל לזמן עדים. עם זאת, לא מצאתי כל עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. המבקש הוא המעוניין בחקירתם של עורכי הרשומות הרפואיות ומן הראוי שידאג הוא לזימונם. גם דין בקשתו השנייה של המבקש, כי יקבע כי הרשומות שהמשיבה 2 לא הצליחה לאתר את עורכיהן אינן קבילות, להידחות. עיון בסעיף 36(א) לפקודת הראיות, המפרט את תנאי הקבילות של רשומות מוסדיות, מלמד כי סעיף זה אינו מונה דרישה כגון זו בין תנאיו. כך איפוא, לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

כאמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג באלול תשס"ד

(30.8.2004).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סעיף 36(ד) לפקודת הראיות נועד לאפשר לבעל דין לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו, ואינו מכריע בשאלת הנטל לזמן עדים
  2. 2המבקש, המעוניין בחקירת עורכי הרשומות, הוא שצריך לדאוג לזימונם
  3. 3סעיף 36(א) לפקודת הראיות אינו מונה בין תנאי הקבילות של רשומה מוסדית דרישה לגילוי זהות עורכיה