רע"א 5029/15 חרמש מבנים בע"מ נ. בשיר אבדיר

1.

בית משפט השלום חייב את המבקשת 2 לפצות את המשיב 1, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, בסכום של 359,023 ש"ח בתוספת הפרשים, שכר טרחת עורך דין וכו'. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, נוכח כוונת המבקשות לערער עליו, נדחתה על ידי בית משפט השלום. לאחר הגשת הערעור על פסק הדין הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גם לבית המשפט המחוזי, ואף הוא דחה בקשה זו. על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור דנא.

דין הבקשה שבפניי להידחות, מבלי שיהיה צורך להורות על הגשת תשובה.

2.

בטרם התייחסות לבקשה עצמה יצוין, כי על-פי ההלכה שנפסקה לאחרונה בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015), המבקשות לא היו רשאיות להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה חדשה לעיכוב ביצוע לאחר שבקשתן הקודמת (לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לסיום הליכי הערעור , ולא רק עד להגשתו) נדחתה על ידי בית משפט השלום. על-פי ההלכה שנפסקה בע"א 2631/15 הנ"ל, במצב הדברים האמור היה על המבקשות להגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. אלא שבקשת המבקשות הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום בו פורסמה ההלכה הנ"ל שהבהירה לראשונה את האמור, ועל כן אין לזקוף לחובתן את העובדה שהגישו בקשת עיכוב ביצוע חדשה לבית המשפט המחוזי, ולא בקשת רשות ערעור. ואולם, מהלך הדברים לאשורו, ללא קשר להיבט הדיוני הפורמלי, הוא כזה, שהלכה למעשה עתה מונחת לפני בית משפט זה בקשה לדון "בגלגול שלישי" בשאלת עיכוב הביצוע, שזכתה כבר לדיון בשתי ערכאות. כיוון שהבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת היבט כללי, די בכך כדי לחייב דחייתה, אף מבלי לדון לגופם של דברים.

3.

בחינת הטענות לגופן אף היא מחייבת לדחות את הבקשה. מדובר בפסק דין כספי. כידוע, ככלל לא יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, אלא אם עולה בידי החייב להראות, בין היתר, שאם יבוצע פסק הדין, החזרת המצב לקדמותו תהא קשה או בלתי אפשרית. זאת לא הראו המבקשות.

עיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשות לבית משפט השלום מצביע על כך שבבקשה זו לא נטען דבר לעניין קשיי הגביה שעלולים להתעורר אם פסק הדין יבוצע, הערעור יתקבל ועל המשיב 1 יהיה להחזיר למבקשות את מה ששולם לו. בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי כבר נכלל טיעון מסוים בעניין זה, אך מדובר בטיעון כללי וסתמי ביותר (כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו). גם הסכום בו מדובר, אף שאינו של מה בכך, אינו מטבעו כזה שמחייב רק בשל כך עיכוב ביצוע תשלומו, או תשלום חלקו, מחשש שלא ניתן יהיו לגבותו חזרה.

הגדילו המבקשות לעשות, ולבקשה שלפניי צרפו תצהיר של חוקר פרטי, שלא היה חלק מהבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. זאת, כמובן, לא ייעשה, שכן בית משפט זה מתבקש לבחון האם שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, ובחינה זו נעשית לרקע החומר והטענות שהוצגו בבית משפט קמא, ואין לכלול בבקשה (ללא שניתן לכך היתר) ראיות שלא הוצגו בערכאה קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.