רע"א 5033/11 סריגי ציביאק בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (בע"ר 2079-05-11 בפני כבוד השופטת ע' צ'רניאק ) במסגרתו התקבל ערעור המשיבים ונדחה ערעור המבקשת על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בנושא שומת הוצאות.

2.

בין הצדדים התנהלו הליכים רבים שנמשכו למעלה מ – 20 שנות התדיינות. בהליך דנא הגישה המבקשת בקשה לערוך שומת הוצאות בניהול תיק מסוים. רשם בית המשפט המחוזי ערך תחשיבים של ההוצאות השונות וחייב את המשיבים בתשלום ההוצאות השונות (כמפורט בהחלטת הרשם בת.א 2931-89, עמוד 11 פסקאות 1 – 5). על החלטת הרשם בנושא שומת ההוצאות הוגשו ארבעה ערעורים מטעם הצדדים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבים דחה את ערעור המבקשת בקובעו ששגה כבוד הרשם בחייבו את המשיבים באופן שווה, בעוד שהסכומים שנקבעו בפסק הדין בעניינם היו שונים. על כן היה מקום להתייחס באופן פרטני לכל משיב ומשיב. כן נקבע כי שגה הרשם בקובעו שהוא אמור לחשב באופן טכני את ההוצאות ואינו יכול להפעיל שיקול דעת, בעוד פסיקת בית המשפט המחוזי שהורתה לו לדון בעניין, העניקה לו את שיקול הדעת. בהתאם הוחזר התיק להמשך דיון על מנת שהרשם ישום את ההוצאות על פי שיקול דעתו.

3.

המבקשת העלתה שלל טענות נגד החלטת בית המשפט המחוזי שעיקרן כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי לרשם קיים שיקול דעת מהותי בניגוד לשיקול דעת טכני בחישוב ההוצאות.

4.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדברים יפים ביתר שאת עת עסקינן בהטלת הוצאות. לנוכח טיב ההוראה שנמסרה לרשם על ידי בית המשפט במקרה הקונקרטי, לא ברור כלל שההכרעה בעניין ההוצאות שטרם הסתיימה טומנת בחובה

שאלה עקרונית.

5.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.