פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5034/08
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
החברה המאוחדת למזרח הקרוב בישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. נתיב אקספרס תחבורה ציבורית בע"מ
2.
Man Nutzkahrzeuge
Aktiengesellschaft
3. מ.ג.ב. 1979 חברה ליבוא ושיווק כלי רכב בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בנצרת ב-בש"א 3723/07 מיום 29.4.2008 שניתנה על ידי כבוד
השופט ב' ארבל
בשם המבקשת:
עו"ד נועם רונן
בשם המשיבה 1:
עו"ד דרור טימור;
עו"ד עמית גור
בשם המשיבה 2:
עו"ד דורון לנגה
החלטה
1.
המבקשת טוענת כי בניגוד לאמור בהחלטה נשוא הבקשה התובעת-המשיבה לא ויתרה בשלב שמיעת הראיות על טענותיה בעניין אובדן הכנסות. לטענתה אלמלא ויתור זה אף בית המשפט קמא היה סבור כי התובעת-המשיבה חייבת בגילוי מסמכים ספציפיים שביקשה המבקשת, הנוגעים להכנסותיה של המשיבה. המחלוקת נוגעת לסעיפים 76-77 לכתב התביעה המתוקן (שהוגש לבית המשפט המחוזי ב-20.3.2007). התובעת טענה בסעיפים אלה כי בקווים 29 ו-44 שבתפעולה חלה ירידה גדולה בכמות הנוסעים. התובעת מייחסת זאת לליקויים שהתגלו במידיבוסים שסיפקה לה המבקשת.
בגין עניין זה דרשה התובעת סכומים של 265,677 ש"ח + 690,768 ש"ח וכן סכום של 118,850 ש"ח בגין הפסד תמריץ.
2.
התובעת-המשיבה זנחה ראש נזק של פגיעה במוניטין בגינו תבעה סך של 1,500,000 ₪, וזאת כדי להימנע מגילוי דו"חות כספיים ומאזנים (התובעת היא חברה פרטית), וזאת בתנאי שלא תחויב בגילוי מאזנים או דו"חות כספיים. המבקשת טוענת כי כיוון שהמשיבה לא ויתרה על טענותיה בגין הירידה בהכנסות בשני הקווים האמורים, ואובדן התמריץ, צריך היה בית המשפט לחייבה לגלות את המסמכים שהתבקשו.
3.
ואולם, בית המשפט לא טעה טעות שבעובדה. בית המשפט היה ער לסעיפים 76-77 לכתב התביעה והורה על גילוי שונה ממה שביקשה המבקשת. וכך קבע בסעיף 9 להחלטה:
"עם זאת, נוכח העובדה כי סעיפים 76-77 לכתב התביעה מתייחסים להפסדים שמקורם באי גידול, או ירידה במספר הנוסעים, הרי על המשיבה לחשוף, בתצהיר גילוי מסמכים את המסמכים הנוגעים לפרטים המפורטים בסעיפים אלה, לרבות כל מסמך הנוגע למספר הנוסעים הצפוי ומספרם בפועל, הנוגעים לצפי בשני הקווים הרלוונטיים [29 ו-44], הרישיון הנוגע להפעלת קווים אלה, ולמכרז בו השתתפה המשיבה להפעלתם של שני הקווים האמורים.
המסמכים האמורים יוגשו לעיון המבקשת תוך 15 יום."
4.
אין לייחס איפוא לבית המשפט כפי שטענה המבקשת טעות שבעובדה. טענות התובעת היו מול עיניו והוא הורה על סעד מידתי. הנוגע במישרין לסעדים שנתבקשו. בית המשפט חייב את התובעת-המשיבה, לגלות כל מסמך ונתון המתייחס לסעדים אלה. עניין זה אינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. נוכח הסעד האמור מתן סעד רחב יותר אינו נדרש.
5.
הבקשה נדחית, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' ניסן, תשס"ט (14.4.2009).
ש ו פ ט ת