רע"א 5040/07 רגינה נובק נ. ד"ר אריה איתן

לכאורה יש ממש בטרוניה של המבקשים נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע להעביר את התובענה בשל העדר סמכות מקומית לבית המשפט המחוזי בחיפה. זאת, שכן אין חולקין על כך שלמשיבה 5 יש סניף בבאר-שבע (אף שעובדה זו לא נזכרה כלל בכתב התביעה שהגישו המבקשים). ואולם, לערכאת הערעור נתון שיקול דעת רחב שעה שמונחת בפניה בקשת רשות ערעור. במקרה דנא קיימים נתונים המצדיקים להפעיל את שיקול הדעת על דרך סירוב לבקשה, על אף שדומה כי הטענה המשפטית הינה נכונה (השוו, ר"ע 162/83 צים חברת השיט הישראלית בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ , פ"ד לז(2) 333, 336 (ג-ד)). בדברי על נתונים המצדיקים דחייתה של הבקשה כוונתי לעובדות המצביעות על העדר כל זיקה מהותית של העניין נשוא התובענה למחוז הדרום. לעומת זאת, מירב הזיקות קושרות את העניין למחוז חיפה. אכן, השיקול של זיקה ונוחות נבחן לעניין בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בעוד שההליך דנא אינו הליך לפי הסעיף האמור. ברם, כאשר ערכאת הערעור מפעילה את שיקול דעתה האם ליתן רשות ערעור, בהחלט רשאית היא לשקול אף שיקולי זיקה ונוחות. מן הטעם האמור הנני מחליט לדחות את הבקשה. אין צו להוצאות.