רע"א 5054/07 מנחם הולצמן נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת י' צור – סג"נ ) מיום 8.5.07 בבש"א 5366/07, בו נדחתה בקשת המבקשים לעכב את ביצועה של החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים מיום 27.3.07.

ואלו, בתמצית, העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה זו: בחודש אוקטובר 2004 פינו המבקשים את דירתם ברמת מוצא, ירושלים (להלן: הנכס ), וזאת עקב אי עמידתם בתשלום המשכנתא למשיב 1 (להלן: הבנק ). לצורך מכירת הנכס מינה הבנק כונס נכסים, הוא המשיב 2 (להלן: הכונס ) ובאותה העת נערכה שמאות לנכס אשר העריכה את שוויו בסך 220,000 דולרים שהיו אז שווי ערך ל-990,000 ש"ח. למרות מאמציו של הכונס, אשר כללו עשר הודעות בעיתונות, לא נמצא קונה לדירה עד להצעתם של המשיבים 4-3 (להלן: המשיבים ) לקניית הדירה ביום 26.1.07. המשיבים הציעו לשלם עבור הדירה 220,000 דולרים, אשר שווים בעת עריכת ההסכם עמד על סך של 930,000 ש"ח. עוד חשוב לציין כי ביום 2.2.07 נערכה שומה מעודכנת לנכס אשר אמדה את שוויו ב- 935,000 ש"ח. ביום 8.2.07 נכרת הסכם מכר בין הכונס לבין המשיבים וביום 27.3.07 ניתן אישור עקרוני של ראש ההוצאה לפועל להעביר את זכויות המבקשים בנכס למשיבים (להלן: ההחלטה ).

על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים וכן הגישו בקשה לעכב את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל עד להחלטה בבקשתם לרשות ערעור.

ביום 8.5.07 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד סגנית הנשיאה י' צור ) את בקשתם של המבקשים לעכב את ביצוע ההחלטה. בהחלטתו, קבע בית המשפט כי היות וחוזה המכר בין הכונס למשיבים כבר נחתם והנכס הועבר לחזקתם של המשיבים נוטה מאזן הנוחות לטובתם של המשיבים. בנוסף נקבע, כי לאור נסיבות המקרה נראה כי סיכויי בקשת רשות הערעור הינם נמוכים.

על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, היא הבקשה שבפניי. בבקשתם, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט בדחותו את בקשתם לעכב את ביצוע ההחלטה היות והמשיבים עשויים לבצע שינויים בנכס אשר ייתרו את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים ולכן יש להותיר את המצב על כנו ולאשר את בקשתם. עוד טוענים המבקשים, כי סיכויי בקשת רשות הערעור שהגישו טובים היות והעובדה שהערך השמאי של הדירה עודכן בעקבות הצעתם של המשיבים מעידה על כך שהשמאות נועדה להכשיר את העסקה ומדובר בפגם אשר מצדיק את ביטולו של האישור וכן לאור העובדה שהמבקשים הציגו שתי הצעות לרכישת הנכס המציעות מחיר גבוה יותר מזה ששילמו המשיבים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטותיהן של הערכאות הקודמות לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

ראשית, נראה, ולו לכאורה, כי הסיכוי שבקשת רשות הערעור אותה הגישו המבקשים תתקבל אינו גבוה. אמנם, לבית המשפט סמכות לבטל אישור שניתן למכירת מקרקעין במסגרת הליכי הוצאה לפועל במקרים בהם התגלו פגמים חמורים בהליך המכירה שניהל כונס הנכסים, אך עליו להפעיל סמכות זו בזהירות (רע"א 667/01 עיזבון אל רחמן דרביה ז"ל נ' היפר מטל בע"מ , פ"ד נו(2) 5). מבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה כי במקרה זה לא נתגלו באישור המכירה פגמים חמורים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט. שנית, נראה כי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובתם של המשיבים, אשר חתמו על הסכם לרכישת הנכס עוד ביום 8.2.07, העבירו את התמורה והנכס הועבר לחזקתם ביום 15.4.07, כאשר מאז הם מבצעים בו עבודות שיפוץ. עוד יש לציין, כי הנכס עליו מדובר אינו משמש כדירת המגורים של המבקשים מאז חודש אוקטובר 2004. בנוסף, נראה כי למבקשים לא אצה הדרך לפנות לערכאות המשפטיות על-מנת לעכב את ביצוע החלטתו של ראש ההוצאה לפועל היות ובקשת עיכוב הביצוע הוגשה לבית המשפט המחוזי כחודש לאחר ההחלטה ואף בקשת רשות הערעור נשוא החלטה זו הוגשה כחודש לאחר החלטתו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלו, אני סבור כי בצדק דחה בית משפט קמא את בקשתם של המבקשים ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו.

אשר על כן, דין הבקשה להדחות.