רע"א 5069/05 רחל קאקיאשוילי נ. חיים קצין

בשעתו עתרה המבקשת, שנפגעה בתאונת דרכים, להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניינה, בתחומים האורטופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה זו, ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה גם היא. חלף זמן, והמבקשת חזרה וביקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט פסק כי "עניינה של בקשה זו נדון כבר בעיקרו". בית המשפט ציין כי הבקשה הנוכחית אמנם כוללת "ניסוחים ופרטים נוספים", אך מדובר, כך פסק, בבקשה הזהה בעיקרה לבקשה הקודמת; לגבי מסמכים נוספים שהגישה המבקשת, קבע בית המשפט כי היה עליה להגישם בהליך הקודם או בהליך בפני המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קמא קבע אפוא כי יש לדחות את הבקשה בהיותה "מיותרת, לא מוצדקת וחוזרת על טענות ישנות שנדחו".

על כך משיגה המבקשת בפני. היא מדגישה כי בזו הפעם עתרה להביא ראיות לסתור בתחום הפסיכיאטרי בלבד, וכי ביסוד בקשתה הנוכחית נימוקים שונים בתכלית מאלה שביססו את בקשתה הקודמת. בין היתר טוענת המבקשת, כי בפני הגורמים במוסד לביטוח לאומי לא עמד כל החומר בעניינה. עוד מציינת המבקשת כי בית המשפט לא היה מודע לכך שהיא פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להחמרת מצב; יצוין, כי לדברי המבקשת לא הוכרה לה החמרת מצב, אך זאת בלא שהיו מונחים בפני הועדה כל המסמכים הרלבנטיים.

דין הבקשה להידחות. כאמור, זהו גלגול שני של הבקשה להבאת ראיות לסתור. אמנם, הפעם הבקשה מצומצמת יותר בהיקפה, וכפי שציין בית המשפט קמא, היא כוללת טיעונים נוספים על אלה שהועלו קודם לכן. אך בכך בלבד לא סגי; המבקשת לא שכנעה את בית המשפט קמא כי אכן היתה הצדקה להגשת הבקשה בשנית, ואכן יש לומר כי לא ברור מדוע עניינים המועלים עתה לא יכולים היו להיות מועלים בשלבים מוקדמים יותר. בהתחשב בנימוקיה של הערכאה המבררת, וגם בטיעוני המבקשת לגוף העניין, לא מצאתי כל עילה להתערבות בית משפט זה.

הבקשה נדחית לפיכך. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.