פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5075/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
חב' סקאי מרום קום בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רחל ראש ואח'
2. עיריית צפת
3. מנהל מקרקעי ישראל
4. עמידר חברה לשיכון עולים בע"מ
5. הממונה על מחוז צפון משרד הפנים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בנצרת מיום 26.06.2013 בת"א 4051-04-11 שניתנה על ידי כבוד השופט י'
אברהם
בשם המבקשת:
עו"ד נדין סבאג;
עו"ד עדו אמיר
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברהם ) בת"א 4051-04-11 מיום 26.6.2013, בה הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידו ביום 14.6.2013.
1.
כבוד השופט אברהם הכריע בפסק דינו מיום 14.6.2013 בתביעות סותרות במקרקעין. ביום 26.6.2013, לבקשת המשיבה 1 ועיזבון בעלה המנוח, עוכב ביצועו של פסק הדין בנימוק שאם לא יעוכב והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
2.
בבקשה דנן טוענות המבקשות כי החלטתו של השופט אברהם בבקשת עיכוב הביצוע אינה מנומקת ואין בה דיון בסיכויי הערער ומאזן הנוחות. המבקשות טוענות כי סיכויי הערעור אינם טובים. בהקשר למאזן הנוחות, טוענות המבקשות כי מדובר בבית הרוס שממילא אינו נמצא בשימוש מזה שנים. מנגד, נטען על ידי המבקשות כי נגרמים להן נזקים בשל עיכוב ביצוע פסק הדין מאחר שנמנע מהן השימוש והפיתוח במקרקעין. עוד מלינות המבקשות כנגד אי קביעת בטוחות ותנאים מספקים לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין.
3.
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה וצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.
4.
החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי הינה החלטה פרוצדוראלית של הערכאה הדיונית ובכגון דא לא יתערב בית משפט זה אלא במקרים חריגים [ראו והשוו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990)]. המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים.
5.
זאת ועוד, הנזקים הנטענים על ידי המבקשות הינם בסופו של יום נזקים ממוניים הניתנים לפיצוי. מנגד, יש טעם ממשי בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי למשיבה 1 ועיזבון בעלה המנוח יגרמו נזקים בלתי הפיכים אם ביצועו של פסק הדין לא יעוכב וערעורם יתקבל, אף אם אניח כי מדובר בבית הרוס שאינו מצוי שנים בשימוש, כטענת המבקשות.
6.
באשר לטענות המבקשות בקשר לאי קביעת בטוחות ותנאים מספקים לצורך עיכוב ביצועו של פסק הדין; מבלי לקבוע מסמרות בדבר נדמה שיש טעם בטענות המבקשות בהקשר זה, אך לאור כלל כיבוד הערכאות והעובדה כי הערכאה הדיונית היא שהורתה על עיכוב הביצוע, מוטב כי היא זו שתדון בבקשה מתאימה שיגישו המבקשות ככל שהן חפצות בכך. לא נעלמה מעיני העובדה כי המבקשות עתרו לבית המשפט המחוזי בעניין זה במסגרת בקשת הבהרה וזו התקבלה באופן חלקי בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.7.2013 (נספח ז' לבקשה דנן). מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, יתכן ויש מקום כי בית המשפט המחוזי יתן דעתו בדבר שנית.
7.
אשר על כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בתשרי תשע"ד (10.9.2013).
ש ו פ ט