רע"א 5098/17 שהאב אלדין דיאב נ. נדב שפירא ,עו"ד

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט נ' ג'השאן ) בפש"ר 59164-12-15 מיום 28.5.2017, ובה נדחתה בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע החלטה קודמת, שעליה הוגש ערעור, והוא תלוי ועומד.

2.המבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל ולו שני נושים – פז חברה לנפט בע"מ (להלן: פז ) ובנק הפועלים. בבעלות המבקש מניות בחברת "בית הכרם אנרגיה בע"מ", שעליהן מוטל משכון לטובת פז. פז מעוניינים לממש את המשכון. בבית המשפט המחוזי טען המבקש כי חתם על מסמכי יצירת המשכון בעודו חדל פירעון, ויש לראות בכך משום העדפת נושים אסורה. בנק הפועלים הודיע כי אינו מתנגד למימוש המשכון. בית המשפט דן בטענות הצדדים, ובהחלטה מיום 7.5.2017 התיר לקדם את הליכי מימוש המשכון. בהחלטתו נדחתה הטענה לפיה יצירת המשכון היתה בגדר העדפת נושים אסורה.

3.המבקש הגיש ערעור על החלטה זו, ובד בבד הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור. בית המשפט דחה, בהחלטה מפורטת ומנומקת, את בקשת עיכוב הביצוע. על החלטה זו מוסבת בקשת רשות הערעור שלפני.

4.בית המשפט המחוזי הניח לטובת המבקש כי לערעורו סיכויים להתקבל, אולם דחה את בקשת עיכוב הביצוע על סמך בחינת מאזן הנוחות, משום שמימוש המניות אינו עתיד לגרום למבקש נזק בלתי הפיך. נקבע, כי ככל שהמבקש יוכרז פושט רגל (וכך צפוי שיקרה), ימומשו המניות בלאו הכי על-ידי הנאמן. נזק ממימוש המניות בשלב הנוכחי ייגרם, אפוא, רק לנושה השני – בנק הפועלים, אולם זה הודיע כי אינו מתנגד למימוש. לחלופין, אם המבקש לא יוכרז פושט רגל, אזי אין מקום לטענה כי המשכון נוצר תוך העדפת נושים אסורה, וממילא גם לפי חלופה זו אין סיבה לעכב את מימוש המניות.

5.נימוקי הבקשה שלפני אינם מצדיקים לשנות מדברים נכוחים אלו של בית המשפט המחוזי. המבקש אינו מבאר בבקשתו מדוע דאגתו לחלוקת ה'עוגה' באופן צודק יותר, כלשונו, מצדיקה את עיכוב ביצועה של ההחלטה. יתרה מכך: גם אם יתקבל ערעורו בעתיד, ניתן יהיה להורות לפז להעביר סכומי כסף אלו ואחרים מתמורת המניות אל קופת הכינוס. המבקש מטיל יהבו על האפשרות להשגת הסדר נושים, אולם נדמה שאפשרות זו טרם קרמה עור וגידים, והיא אינה מצדיקה לעכב בשלב זה את ביצוע ההחלטה. לבסוף אציין, כי אפילו אם יתברר באיזה שלב שהוא, לאור הסדר כזה או אחר או מכל סיבה שהיא, כי לא היה נדרש לממש את כל המניות ואת חלקן ניתן היה להותיר בידי המבקש – הרי שניתן יהיה להשיב לו את ערכן הכספי.

6.סוף דבר: הכלל הוא כי זוכה רשאי להנות מפירות זכייתו, ועיכוב ביצוע לתקופת הערעור הוא חריג לכך. על אחת כמה וכמה, כאשר עסקינן בסעד שהוא כספי במהותו. בענייננו, בשלב זה, כפי שהראה בית המשפט המחוזי, למבקש לא תיגרם כל פגיעה מחמת מימוש המניות. המסקנה המתבקשת היא, גם אם נניח לטובת המבקש כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים המה, היא כי אין עילה לעכב את ביצוע ההחלטה. טענותיו של המבקש בדבר הסדר נושים עתידי, שתוכנו לוט בערפל, אינן מצדיקות להורות על עיכוב ביצוע; לכל היותר, ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורנית באמצעות השבת תמורת המניות למי מבעלי הדין.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.