רע"א 5114/98 פ.ד.ד. חברת מגורים ובנין בע"מ נ. נוה הרודיון בע"מ

המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה תובענה כספית כנגד המבקשים, שעניינה הסכם שנכרת בין הצדדים לביצוע עבודות בנייה. במסגרת קדם-המשפט החליט בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר דן ביין) - על-פי הסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים - למנות מומחה מוסכם על הצדדים אשר יבחן את טענותיהם. במסגרת ההסדר הדיוני הוקנו למומחה סמכויות נרחבות למדי, כגון: קבלת כל ראיה על-פי שיקול-דעתו ולפי סדרי הגשת ראיות שייקבעו על-ידיו, ומתן חוות-דעת בכל נקודות המחלוקת שבין הצדדים. עוד הוסכם בין הצדדים כי ההכרעה הסופית בתובענה תהיה בידי בית-המשפט, אך הלה יהיה רשאי להסתמך בהכרעתו על חוות-דעת המומחה. לבסוף הוסכם כי האפשרות להעיד עדים נוספים תצומצם, כך שעדים נוספים יישמעו רק על-פי בקשה וברשות בית-המשפט.

עבודת המומחה המוסכם נמשכה כ14- חודשים, שבסופם הוגשה חוות-דעתו לבית-המשפט. במהלך ישיבת קדם-המשפט האחרונה, שהתקיימה לאחר שחוות-דעת המומחה הוגשה, העלו המבקשים בקשה להגיש חוות-דעת של מומחים נוספים. הבקשה נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה לרשות ערעור שבפניי.

עיקר טענת המבקשים הוא, כי לאור נוסחה החדש של תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, לא קיימת כל מניעה בפני צד מלהביא חוות-דעת מומחה, וזאת אף לאחר שבית-המשפט מינה מומחה מטעמו ואפילו מונה מומחה זה בהסכמת הצדדים.

דין הבקשה להידחות. כאמור, ההסדר הדיוני הכולל בין הצדדים לא הצטמצם אך לשאלת מינוי המומחה המוסכם, אלא קבע, בין השאר, כי שמיעת ראיות נוספות תותנה במתן רשותו של בית-המשפט, וזאת ללא קשר להסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. אשר-על-כן אין לי צורך להתייחס לטענת המבקשים בדבר תקנה 130 הנ"ל, אלא יש לבחון את בקשתם להגיש חוות-דעת נוספות בגדר ההסדר הדיוני שאליו הגיעו הצדדים. ברם, המבקשים לא הניחו בפני בית-המשפט המחוזי או בפני בית-משפט זה כל תשתית לבקשתם להגיש חוות-דעת נוספות ולא נימקו אותה בנימוק כלשהו, ולפיכך צדק בית-המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בבקשה זו בסך 10,000 ש"ח.