רע"א 5117/99 עקיבא ישראל נ. יהודה רובינזון

1.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' שטיין) שדחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות (כבוד השופט גולדס). בבקשת רשות הערעור העלה המבקש טענות קשות ומופרכות המטילות דופי של ממש בשופט בית המשפט לתביעות קטנות, בשופט נוסף ובעו"ד. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה ומערבון. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ ביום 1.9.99, תוך ציון, כי אין בסיס לטענות המבקש באשר לשופט.

2.כעת מונחות בפני שתי בקשות נוספות שהגיש המבקש. הראשונה שבהן - להתיר למבקש להפקיד בבית המשפט כתבי המחאה של כספים המגיעים לו, לטענתו, מצד שלישי ולחלופין, להתיר לו להמציא את התחייבותם של שני

ערבים לתשלום הוצאות המשפט. והשניה - לתיקון בקשת רשות הערעור. בבקשה להמרת הערבון טוען המבקש, כי מצבו הכספי קשה, כי הוא חב סכומי כסף לנושים שונים, כי מגיעים לו כספים עקב תאונת עבודה בה נפגע וכי חייבים שונים (שאת זהותם אין הוא מפרט) חייבים לו סכומי כסף (שאת סכומם אין הוא מפרט). בבקשה לתיקון בקשת רשות הערעור חוזר בו המבקש (גם אם לא בפה מלא) מטענותיו הקודמות וטוען לגוף פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, בהתייחס לראיות שהיו בפני אותו בית משפט.

3.המשיב מתנגד לשתי הבקשות. בהתייחסו לבקשה להמרת הערבון בערובה אחרת הוא טוען, כי המבקש לא הצביע על זכויות הניתנות להמחאה: כספים מן הביטוח הלאומי שעשוי המבקש לקבל אינם ניתנים להעברה ולא נמסר כל מידע אודות זהות הערבים המוצעים. בהתייחסו לבקשת התיקון, טוען המבקש, כי המדובר, למעשה, בבקשה להגיש בקשת רשות ערעור חדשה ולפיכך אין לקבלה.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה להמרת הערובה בערובה אחרת. המבקש לא הצביע, למעשה, על כל ערובה זמינה ממנה יוכל המשיב להיפרע אם תידחה בקשת רשות הערעור. קיומם של חייבים עלומים או של ערבים עלומים אינו מהווה תחליף מספק להפקדת ערבון זמין ונזיל. עם זאת, מצאתי לנכון להתיר את תיקון בקשת רשות הערעור. תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- קובעת, כי: "כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט.". גישתו של בית משפט לתיקונים מעין אלה היא ליברלית, כל עוד אין בתיקון המבוקש לעכב את מהלך הדיון ולסרבלו (וראו: ע"א 3848/98, גדעון ליפבסקי נגד עמליה דן , לא פורסם). בעניינו טרם התקיים דיון כלשהו לגוף בקשת רשות הערעור, כך שתיקון בקשת רשות הערעור בשלב זה לא יסיט את הדיון ממסלולו. לשם השלמת התמונה יצויין, כי גם השינוי האמור, אינו משנה את סיכויי בקשת רשות הערעור. המבוקש בבקשת רשות הערעור המתוקנת הוא, למעשה, כי בית המשפט העליון יתערב בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט לתביעות קטנות. הסיכויים, כי בית המשפט ינהג כך הם, למירב, קלושים. בהתחשב במדיניותו הכללית של בית משפט זה באשר למתן רשות ערעור שני (וראו: בר"ע 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 ).

5.בסיכומו של דבר , אני דוחה את בקשת המבקש להמרת הערבון שהושת עליו בערובה אחרת ומורה לו להפקיד את סכום הערבון תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטתי זו. כמו כן, אני מתיר את תיקון בקשת רשות הערעור.

הגם שאחת מבקשות המבקש התקבלה, מצאתי לנכון לחייבו בהוצאות המשיב. הן משום שבקשתו השניה נדחתה והן משום שהמבקש נחפז להטיח האשמות קשות, בלתי ראויות ונטולות בסיס בבית המשפט לתביעות קטנות, בבא כוחו (הנוכחי) של המשיב ובשופט נוסף וחפזונו זה הוא שיצר את הצורך לתקן את בקשת רשות הערעור ולהעמידה על אדנים אחרים. כתוצאה מכך נצרך המשיב להגיב גם לבקשה זו (השלישית במספר) ובהוצאותיו צריך המבקש לשאת.

המבקש ישלם איפוא למשיב את הוצאותיו בסך 600 ש"ח.