רע"א 5123/04 האלונים 2000 - מרצפות ושיש בע"מ נ. שדות-ים מרצפות שיש (1995)

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים מ' גל, צ' זילברטל וב' אוקון), בערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים שניתן במסגרת של דיון מהיר (כבוד השופט ר' שטראוס).

2.המבקשת התקשרה בחוזה עם המשיבה במסגרתו רכשה מרצפות בשווי של 28,000 ש"ח, שיוצרו על ידי המבקשת. אין חולק כי התמורה הנ"ל לא שולמה על ידי המשיבה. לטענת המשיבה, סירובה להעביר את התמורה שנקבעה בין הצדדים נבע מהעובדה שבמרצפות שסופקו על ידי המבקשת נפלו פגמים. כתוצאה מאלו, סבלה המשיבה נזקים אותם קיזזה כנגד חיובה כלפי המבקשת.

3.בבית משפט השלום נקבע על ידי השופט שטראוס כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה אשר לנזקים שנגרמו לה, על פי הנטען על ידה, ובזכותה לקזזם מחובה כלפי המבקשת. שופטי בית המשפט המחוזי דחו את ערעור המבקשת וזאת בנימוק שהראיות הרלוונטיות הונחו בפני הערכאה הדיונית ונבחנו על ידה ולפיכך, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור במקרה דנן. השאלה העיקרית אומנם מתייחסת לשאלת הקיזוז אך בית המשפט שוכנע כי בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שסכומי הנזקים בכל מקרה עולים על סכום התביעה, רשאי היה בית המשפט להורות על הקיזוז.

4.בבקשה שבפניי סבר בא כוח המבקשת שעל בית המשפט להיעתר לבקשתו ותמכה במספר טיעונים. על פי טענתו העיקרית, בית משפט השלום נמנע בפסק דינו מלעסוק "במסגרת הנורמטיבית של דיני הקיזוז" ולקבוע האם החיובים בין הצדדים הנם חיובים קצובים, האם החיובים הנ"ל נובעים מעסקה אחת והאם כלל הגיע המועד לקיימם. בא כוח המבקשת סבר כי פסק דינו של בית המשפט אינו עומד בקריטריונים של החוק והפסיקה ביחס לנושא הקיזוז. סבורני כי בטעם זה, כשלעצמו, אין כדי להביא להתערבותו של בית משפט ולדיון בערכאה שלישית בנושא שנדון בשתי ערכאות קודמות. אין בכך, על פי אמות המידה שנקבעו בבר"ע 103/82 ( חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), כדי לייתן רשות ערעור.

על יסוד האמור, דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.