רע"א 5123-23 רע"א 5123-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ) אשר ניתן ביום 9.5.2023 בע"א 63848-05-22 וברע"א 46751-06-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום הרצליה (השופט י' שקד), אשר ניתנה ביום 11.4.2022 בה"פ 64975-09-16, ואשר בגדרה נדחתה דרישת המבקש והמנהלים הנוספים של זכויות בעלי הקרקע בחלקה 204 בגוש 6896 (להלן: המנהלים) לתשלום שכר טרחתם על ידי המדינה; וכן נדחתה דרישת המנהלים לחייב את בעלי הקרקע בחלקה 204 בגוש 6896 בתשלומי מס השבח והיטל ההשבחה, ככל שיוטלו על זכויות במקרקעין שיקבלו המנהלים – בעין – כשכר טרחה.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

4.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. בית משפט השלום פסק את אשר פסק בהישענו על הוראות חוזיות כתובות ומפורשות (ראו: ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקאות 15-13 לפסק דיני (20.11.2019); ע"א 1521/21 בלוגרין ווטר טקנולוג'יס בע"מ נ' אוריס חומרים מתקדמים בע"מ, פסקה 32 לפסק דיני (8.3.2023)) ועל ממצאי עובדה שקבע ביחס לשאלות שבמחלוקת. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בכל אלו, ובצדק.

5.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.