רע"א 5130/10 תחריר שאוקת מנאסרה מג'נין נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים א' אפעל-גבאי , ר' כרמל ו י' מרזל ) במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' דראל ).

המבקשת, ילידת 1989 המתגוררת בג'נין, הגישה תביעת פיצויים כנגד המשיבה בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מירי של חיילי צה"ל לעבר בית הספר בו למדה. לטענת המבקשת, ביום האירוע, בשעה ששיחקה עם תלמידות אחרות בחצר בית ספרה, נשמע קול יריות. התלמידות הובהלו לתוך כיתותיהן, ולאחר מכן נורתה, על פי הנטען, אש על ידי חיילי צה"ל ממרחק של 300 מטרים מצפון לבית הספר. המבקשת נפגעה מאותן יריות, שחדרו דרך אחד החלונות לתוך הכיתה וגרמו לה לפציעות קשות בראשה ובפניה.

2.

בית משפט השלום דחה את תביעתה של המבקשת. בית המשפט בחן היטב את גרסאות הצדדים באשר להשתלשלות האירועים: גרסאות המבקשת, מנהלת בית ספרה וסדרנית בית הספר מחד גיסא, וגרסת החיילים שהיו מעורבים באירוע מאידך גיסא. בנוסף נבחן יומן המבצעים הרלבנטי. בית המשפט הגיע למסקנה שהמבקשת נפגעה מירי של חיילי צה"ל לעבר בית הספר. נקבע – בהסתמך על עדויות החיילים שנמצאו "מהימנות, ברורות ומשתלבות זו בזו" – כי על כוח צה"ל שביצע סיור נורו יריות מתוך בניין, וכי החיילים השיבו בירי לבניין, שבדיעבד התברר שהיה בית ספר. בית המשפט העדיף את גרסת החיילים לפיה הירי נעשה בהתאם לפקודות, ולאחר שנורו לעברם יריות מתוך בית הספר עצמו. לאור האמור נקבע כי הירי היה בבחינת פעולה מתבקשת, סבירה ומוצדקת, ומשלא נעשה שלא כדין או ברשלנות – אין

להטיל בגינו אחריות על המבקשת. עוד קבע בית המשפט כי מאחר שהסיור שבו החלו החיילים התפתח כאמור לאירוע ירי שבמהלכו הם עמדו בסכנת חיים, הרי שמאותו שלב הפכה פעולתם ל"פעולה מלחמתית", ומשכך, נהנית המדינה מחסינות.

3.

המבקשת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אך ערעורה נדחה. ערכאת הערעור קבעה כי מסקנת בית משפט השלום נסמכה על ממצאים עובדתיים, שעיקרם העדפת עדות החיילים לגבי נסיבות הירי לעבר בית הספר, אך ציינה כי בממצאים אלה אין דרכה להתערב. עוד נקבע כי שאר הראיות שהובאו בפני בית משפט קמא תומכות במסקנה אליה הגיע. לאור האמור נדחה הערעור.

4.

המבקשת עותרת כי תינתן לה רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשתה לפנינו היא שבה ומגוללת בפירוט את הרקע העובדתי לגרסתה, את ראיותיה ואת הטענות שהעלתה בפני הערכאה הראשונה. לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי אין בידי להיעתר לה. המבקשת עותרת כי עניינה ידון בגלגול שלישי, לאחר שכבר היה לה יומה בשתי ערכאות, ואולם המבקשת אינה מעלה כל שאלה משפטית או ציבורית שיש בה כדי להצדיק דיון נוסף בעניינה.

בנסיבות אלה, דין בקשתה להידחות. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.