רע"א 5134/00 חיים אורן נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

השופטת ד' דורנר:

העותר, מזכיר איגוד מקצועי במועצת פועלי חולון, נפגע בתאונת עבודה. במהלך חודש דצמבר 1996, ובהיותו בחופשת מחלה, קיבל העותר מכתב פיטורין שהוצא לו על-ידי מנהלת מחלקת כוח-אדם בהסתדרות. בעקבות פיטוריו, הגיש העותר תביעה לרשות השיפוט של ההסתדרות, בהתאם לשטר בוררות המצוי בחוקת ההסתדרות ובחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. בתביעתו ביקש העותר לבטל את מכתב הפיטורין שהוצא לו, כאמור.

תביעת העותר נדונה בפני רשות השיפוט של ההסתדרות במחוז תל-אביב. במסגרת הליך זה, נקבע בהסכמה, כי העותר יפסיק לעבוד ויקבל משכורת מלאה, וזאת, עד למתן פסק סופי בתביעה שהגיש.

בהמשך, הגיש העותר תביעה לבית-הדין האיזורי לעבודה, וטען, כי המשיבים 5,4 אינם ממלאים אחר החלטת רשות השיפוט, באשר המשכורת המשולמת לו על-ידם אינה משכורת מלאה. עוד טען העותר, כי הסמכות לדון בתביעתו, המבוססת, בין השאר, על חוק הגנת השכר תשי"ח1958-, מצויה בידי בית-הדין האיזורי לעבודה, מכוח סעיף 24(ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן: חוק בית הדין לעבודה).

בית-הדין האיזורי קבע, כי הוא אכן מוסמך לדון בתביעות שכר כאמור. יחד-עם-זאת, במקום שיש הסכם בין הצדדים, לפיו תתבררנה המחלוקות ביניהם בבוררות מוסכמת, כמו זו המתנהלת בין העותר למשיבים 5,4 בפני רשות השיפוט, מכבד בית-הדין את המוסכם על הצדדים ומפנה אותם לבירור המחלוקות ביניהם בהתאם למוסכם עליהם.

בית-הדין הוסיף, כי ההליך המתנהל בפני רשות השיפוט טרם הסתיים. לכן, משיש לעותר טענות לגבי אי-מילוי אחר החלטת ביניים, הרי שהערכאה הראויה לדון בהן היא אותה ערכאה אשר נתנה את החלטת הביניים, ואשר בפניה מתבררת התביעה העיקרית, קרי, רשות השיפוט.

לאור האמור לעיל, דחה בית-הדין האיזורי את תביעת העותר.

על פסק-דינו של בית-הדין האיזורי לעבודה ניתנה לעותר רשות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, אולם הערעור נדחה, לאחר שבית הדין הארצי קבע, כי הערכאה הראויה לדיון בטענות העותר היא אכן רשות השיפוט.

בעתירתו לבית-משפט זה ביקש העותר, כי יבוטל פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה, מחמת טעות מהותית בפסק-הדין.

על-אף שעתירתו מבוססת על עילת הטעות, לא הצביע העותר על כל טעות משפטית שהיא, ובוודאי שלא על טעות מהותית שנפלה בפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה. כך גם, לא הצביע העותר על כל עיוות-דין שייגרם לו אם תשאר פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה על-כנה. ואכן, נראה כי החלטת בית-הדין האיזורי לעבודה, אשר אושרה על-ידי בית-הדין הארצי, בדין יסודה.

החלטת רשות השיפוט ניתנה כהחלטת ביניים בהליך הבוררות המתנהל בין העותר למעסיקיו. אין מקום להתערבותו של בית-הדין לעבודה בהליך זה בטרם ניתן פסק הבורר, לא-כל-שכן בטרם נדונו טענותיו על-ידי רשות השיפוט. לאחר מתן הפסק, יוכל העותר להעלות טענותיו, אם תהיינה, בפני בית-הדין האיזורי לעבודה, בהתאם לסעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה.

אשר על-כן, העתירה נדחית.