רע"א 514/00 פנחס כהן נ. משטרת ישראל

השופט ע' ר' זועבי:

עניינה של העתירה בבקשת העותר לצו אשר יורה למשיבים להפסיק את הליכי שחרורו של העותר משירות המשטרה בשל העדר התאמה מבחינה רפואית.

ככל שעולה מהעתירה, העותר עובד כחוקר במשטרת ישראל מאז דצמבר 1985. בחודש יוני 1997 אובחנה אצל העותר מחלת הסוכרת. בחודש יוני 1997 הובא לידיעת רופא משטרתי את דבר מחלתו של העותר. מאז ניתנו, מדי פעם, הוראות של רופא משטרתי המגבילות את עבודתו של העותר במגבלות שונות. בשל מגבלותיו, לא היה ניתן להעסיק את העותר בתפקידו כחוקר ולא בכל תפקיד ייעודי אחר.

ביום 11.4.99, הועמד העותר בפני "וועדת מוגבלים", אשר החליטה להעביר את עניינו של העותר למחלקת הסגל לצורך חיפוש תפקיד חלופי. משכשלו הניסיונות למצוא לו תפקיד, הועמד העותר ביום 12.1.00, בפני וועדה רפואית משטרתית. באותו יום נתנה הוועדה החלטה לפיה אין העותר מתאים לשירות במשטרה מסיבות רפואיות.

נראה לי כי לעת עתה העתירה הינה מוקדמת ודינה להדחות על הסף. מתגובת המשיבים עולה שעל אף החלטת הוועדה הרפואית משטרתית, טרם נתקבלה כל החלטה על שחרור העותר בשל אי התאמתו לשירות מבחינה רפואית. עוד עולה מהתגובה, כי אגף כוח אדם במשטרה מצוי בעיצומם של ניסיונות למצוא תפקיד לעותר בו יוכל להשתלב, כך שנעשו פניות למספר יחידות לצורך איתור תפקיד עבור העותר ומחלקן טרם התקבלה תשובה.

זאת ועוד, ככל שעולה מהתגובה, פתוחה הדרך בפני העותר, אם ירצה בכך, לפנות, לקצין הרפואה הראשי של המשטרה, בבקשה לערער על החלטת וועדת הרפואה המשטרתית, וזאת בהתאם לסעיף 7 לפקודת המטה הארצי 08.01.03.

מן המקובץ עולה, העתירה אינה בשלה לדיון, הן בשל אי מיצוי הליכים והן בשל העובדה שטרם נתקבלה כל החלטה בדבר שחרורו של העותר מהשירות המשטרתי. על כן העתירה נדחית על הסף.

כמובן שאין בדחיית העתירה בכדי לחסום את דרכו של העותר לפנות לבית משפט זה במידה ותיפגענה זכויותיו בעתיד.