רע"א 5140/18מאיר סבח נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

1.

בית משפט השלום (השופטת הבכירה ר' פינצ'וק -אלט ) קיבל תביעה על סך 247,000 ₪ שהגיש המשיב (להלן:

הבנק ) נגד המבקש להשבת סכומים שהועברו בטעות לחשבונו מחשבון בנק של לקוח אחר בעל אותו שם, שניהם בעלי אזרחות צרפתית. טענת המבקש לפיה הכספים שבמחלוקת היו שלו נדחתה, לאחר שבישיבת קדם משפט הצהיר בא כוחו כי לאחר עיון במסמכים אין למבקש עוד טענה שהכספים שלו. טענה נוספת של המבקש לפיה נעשו טעויות בחשבון הבנק גם לרעתו נדחתה בהעדר ראיות. בית משפט השלום הוסיף ובחן האם יש מקום בנסיבות הענין לפטור את המבקש מהשבה (לנוכח סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979), אך קבע כי המבקש לא טען כי הסתמך באופן כלשהו על הכספים שהועברו לחשבונו ולא הראה כי נגרם לו כל נזק.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה (השופטת א' כהן ) , למעט תיקון מסוים בסכום שנפסק (סכום התביעה הועמד על סך 247,000 ₪ אך החישוב האריתמטי של הסכומים השונים שהועברו לחשבון הבנק של המבקש ושפורטו בכתב התביעה היה סך של 241,165 ₪, וזהו הסכום שעל החזרתו הורה בית המשפט המחוזי, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה) . כלפי פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור.

3.

לאחר העיון לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. כידוע, רשות ערעור תינתן ככלל כאשר מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . ואולם, הטענות המועלות בבקשת רשות הערעור מתמקדות כולן בסכסוך הקונקרטי, ועל כן אין הן מצדיקות כי ערכאה שלישית במספר תידרש למקרה לגופו.

4.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.