רע"א 515/00 חגי עמיר נ. שירות בתי הסוהר

השופטת ד' דורנר:

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשירת קשר לרצח ראש-הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל, ולפגיעה באוכלוסייה הערבית בשטחים המוחזקים, וכן בייצור ובהחזקת נשק. עונשו של המבקש הוחמר בערעור, והועמד על 16 שנות מאסר.

בתום ארבע שנות מאסר, ביקש המבקש להתיר לו לצאת לחופשה. המבקש הסתמך בעניין זה על נוהל, הנוהג בשירות בתי-הסוהר, לפיו מוענקות חופשות סדירות לאסירים, אשר סיימו לרצות רבע מעונש המאסר שנגזר עליהם, ואשר התנהגותם הייתה תקינה.

כיוון שהעבירות בהן הורשע המבקש סווגו כעבירות ייחודיות, הובאה בקשתו בפני השר לביטחון פנים, המוסמך על-פי הוראות נציבות שירות בתי-הסוהר, להעניק חופשה לאסירים שהורשעו בעבירות מסוג זה. השר דחה את הבקשה, בהסתמכו על חוות-דעת של שירות הבטחון הכללי ונציבות שירות בתי-הסוהר, בגדרן נקבע, כי יציאתו של המבקש לחופשה עלולה לסכן את שלום הציבור.

עתירת אסירים שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע נדחתה. כך נכתב, בין היתר, בהחלטה שניתנה מפי השופטת חני סלוטצקי:

הערכה זו [של גורמי הבטחון] מבוססת על מכלול נסיבותיו החמורות של המעשה בגינו הורשע העותר, וחלקו באותו מעשה וכן על הערכה בדבר המשך קשריו של העותר עם פעילי ימין קיצוניים בתקופת שהותו בכלא.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו, בגידרה נטען כי אין יסוד לעמדת גורמי הבטחון, לפיה עלול המבקש לסכן את שלום הציבור ובטחונו בהיותו בחופשה, וכי לאמיתו של דבר, הסירוב למתן חופשה אינו נובע ממסוכנותו של המבקש, אלא מתוך רצון להעניש אותו ענישת-יתר בגין מעשיו החמורים.

טענה זו אינה יכולה להתקבל.

על מסוכנותו של אסיר ניתן להסיק מאופי העבירות שעבר. כך הוא ודאי במקרה שלפנינו, בו ביצע המבקש, מטעמים אידיאולוגיים, פשעים חמורים, אשר חתרו תחת יסודות השלטון והמשטר במדינה. הדעת נותנת, שארבע שנות מאסר לא שינו את האידיאולוגיה הלאומנית, בה דוגל המבקש. יתרה מכך, בענייננו אף ניתנה הערכת שירותי הבטחון בדבר קשריו של העותר עם גורמי ימין קיצוניים בעת שהותו בכלא, קשרים אשר יש בהם כדי להצביע על העובדה, שהמבקש אכן לא שינה את דרכיו.

בנסיבות אלה, לא מצאנו עילה למתן רשות ערעור, ואנו דוחים את הבקשה.