פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5152/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
דיויד גורדון קוין
נ ג ד
המשיבה:
ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזים בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 18.5.08 בבש"א 9613/08 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד' גנות
בשם המבקש:
עו"ד תפארת
דמתי-קולה
בשם המשיבה:
עו"ד שמואל צור
החלטה
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ד' גנות) לפיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגי אך לא ימונו מומחים בתחום האורטופדי, הפלסטי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי.
ביום 3.2.2007 נפצע המבקש בתאונת דרכים. במסגרת תביעתו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, הגיש המבקש בקשה למינוי מומחים בתחום האורטופדי, הנוירולוגי, הנוירוכירורגי, הפסיכיאטרי והפלסטי. בהחלטתו מיום 18.5.2008 מינה בית המשפט המחוזי את פרופסור משה הדני כמומחה בתחום הנוירוכירורגי ודחה את הבקשה למינוי מומחים בשאר התחומים. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש טופל אך ורק על ידי רופאים מתחום הנוירוכירורגיה ומשום כך קיימת ראשית ראייה רק למינוי מומחה בתחום זה. עוד הוסיף בית המשפט כי בתיעוד שצורף לבקשה אין ראיות לתלונה או לטיפול בתחומי המומחיות האחרים שהוזכרו בבקשה.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
המבקש טוען כי לבקשה שנמסרה לבית המשפט המחוזי צורפו מסמכים המהווים ראשית ראייה לצורך במינוי מומחה בתחום האורטופדי, הפלסטי והפסיכיאטרי. בתחום האורטופדי מפנה המבקש לממצאים רפואיים בעלי זיקה לתחום האורטופדי ובמיוחד לשבר באצבע בכף ידו שבעטיה בוצע למבקש קיבוע והומלץ על ביקורת במרפאת כף יד. בהקשר זה מסתמך המבקש על פסק הדין ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נב(5) 136 (1998) (להלן: עניין רזין ), שם נקבע כי קיומו של שבר מהווה ראשית ראייה המצדיקה מינוי מומחה רפואי. בתחום הפלסטי מפנה המבקש לשני חתכים שנעשו בגופו במהלך הטיפול הרפואי – כפי שעולה מהרישומים – ולתמונות המעידות לטענתו על צלקות משמעותיות שנגרמו לו כתוצאה מהחתכים. אשר לתחום הפסיכיאטרי, המבקש טוען כי חלה התדרדרות במצבו הרפואי שהובילה להתמכרות לסמים ולניסיון התאבדות. הוא מפנה לרישומים רפואיים מאשפוז אשר לטענתו מעידים על מצבו הנפשי הקשה. המבקש טוען כי גם אם קיימת עמימות בשאלה אם יש למנות מומחה רפואי בתחומים מסוימים הרי שהדרך שבה צריך היה לנקוט בית משפט קמא – בהתאם לנוהג ולהלכה – הייתה לבקש מהמומחה שמונה על ידו לבחון אם יש צורך במינוי מומחה נוסף. המשיבה מצידה סומכת ידה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי אין מקום למינוי מומחים רפואיים נוספים. לחילופין מציעה המשיבה כי המומחה הנוירוכירורגי יחווה דעתו בשאלת מינוי מומחים בתחום האורטופדי והפלסטי.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן החלטתי לקבל את הערעור בחלקו כמפורט להלן. למבקש – כפי שעולה מהמסמכים שהציג – נגרם שבר באצבע השלישית מצד ימין בכף היד. ברגיל, שבר בעצם מהווה ראשית ראייה לעניין מינוי מומחה ובנסיבות העניין מצאתי כי אכן יש מקום למינוי מומחה אורטופדי בענייננו (ראו: עניין רזין
הנ"ל). לגבי הצורך במינוי מומחה בתחום הפלסטי, נראה כי בנסיבות העניין ראוי כי המומחה בתחום הנוירוכירורגי יחווה דעתו באשר למינוי מומחה בתחום זה. לאחר מתן חוות דעתו של המומחה בעניין יחליט בית משפט קמא בשאלת מינוי המומחה הפלסטי. אשר לתחום הפסיכיאטרי, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה.
אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שבית משפט קמא ימנה מומחה מטעמו בתחום האורטופדי ויורה למומחה בתחום הנוירוכירורגי להתייחס לשאלה אם יש מקום למנות מומחה בתחום הפלסטי. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בחשוון התשס"ט (18.11.2008).
המשנה-לנשיאה