רע"א 5186/99 מדינת ישראל נ. אבי כהן

בהחלטתי מיום 3.8.99 קבעתי, על-יסוד עמדת המדינה, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר, אם חלופה זו תהיה מוסד גמילה סגור. כן קבעתי, כי אכריע בערר לאחר קבלת תסקיר-מעצר משירות-המבחן, בגדרו יציע שירות-המבחן מוסד מתאים לגמילה, אם יימצא המשיב מתאים לכך.

מהתסקיר שהוגש עולה, כי המשיב נמצא מתאים לגמילה, אלא שלנוכח גילו (41), מצבו המשפחתי והעובדה שהוא עובד במקום עבודה קבוע מזה שנים, על-אף התמכרותו, מציע השירות להשאיר בעינם את התנאים המגבילים שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי, ולהוסיף עליהם פיקוח של השירות, בגדרו יעבור המשיב טיפול גמילה פתוח. עוד נאמר בתסקיר, כי אם לא יעמוד בתנאים הנ"ל, יוחזר הדיון לבית-המשפט.

בא-כוח המדינה סבור, כי גמילה מחוץ למוסד סגור אינה חלופה מספקת, אלא שבעניין זה מעדיפה אני את עמדת שירות-המבחן. מובן הוא, כי על-פי הנאמר בתסקירו, יהא על השירות לדווח על הפרת תנאי הגמילה של המשיב. הפרה זו תגרור, כמובן, את מעצרו עד תום ההליכים.

על-יסוד האמור לעיל, אני מקבלת את הערר באופן חלקי, במובן זה שאני מוסיפה לתנאים המגבילים שנקבעו בבית-המשפט המחוזי את התנאי הבא: המשיב יהיה עד תום ההליכים המשפטיים בפיקוח מעצר של שירות-המבחן, ובמסגרתו יחויב להשתתף ב"קבוצת נקיים מסמים", ישולב במערך בדיקות שתן קבועות וישתתף בשיחות פרטניות.

על שירות-המבחן לדווח על הפרת התנאים האחרונים. היה והמשיב לא יעמוד בתנאי מתנאים אלו, הוא ייעצר עד תום ההליכים.