רע"א 5199/10 עזבון המנוח אלעוברה עאזי ז"ל נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונו

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המנוח עאזי אלעוברה ז"ל נהרג בתאונת דרכים ביום 24.8.97. אלמנתו ובתו, יחד עם עזבונו של המנוח, תבעו את נזקיהם מקרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – שכן בעת התאונה לא אחז המנוח רישיון נהיגה בר תוקף.

שנים אחדות לאחר התאונה, נישאה אלמנתו של המנוח לאחיו – כאשתו השנייה. מנישואים אלה נולדו שני ילדים. המחלוקת בין הצדדים נסבה על שומת נזקיהם של התלויים במנוח – אלמנתו ובתו – ובכלל זה הפסדי תלויים, אבדן שירותי בעל ואב והוצאות קבורה ואבל.

לאחר שבית המשפט השלום קבע את בסיס שכרו של המנוח כפי שהיה צפוי להשתכר אלמלא התאונה, נפנה בית המשפט השלום ליישם את שיטת הידות. במסגרת זו הביא בחשבון את תרומת התמיכה שבאה לידי האלמנה מידי בעלה השני – אחי המנוח. בית המשפט קבע כי יש לפצות את האלמנה, בהתחשב בהפרש שבין תמיכתו הכספית של המנוח לבין הכנסתו של הבעל השני. ההשוואה – כך ציין בית המשפט המחוזי – היא בין כושר ההשתכרות של שני הבעלים התומכים ולא בין כושר התמיכה של זה מצד אחד ושל האחר, מצד שני. בית המשפט המחוזי, בדונו בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום הביא בחשבון הפיצויים את ההנחה שאלמלא התאונה היה המנוח נושא אישה שנייה – דוגמת אחיו וזאת לאור התופעה של ריבוי נשים במגזר הבדואי. בית המשפט המחוזי חזר על הנחת בית משפט השלום כי סביר להניח כי משפחת המנוח הייתה מתרחבת אלמלא התאונה. הנחות אלה כולן לא היו מבוססות. כלל הוא שאין לבנות משפחה חזויה לתלויים לצורך חישוב נזקיהם. לא היה גם בסיס להנחה כי המנוח היה נושא אישה שנייה.

אשר להפרשי התמיכה אין ספק כי אין להסתפק במקרה זה בחישוב ההפרש שבין הכנסת המנוח לבין הכנסת הבעל השני. יש להביא בחשבון תמיכתו של זה האחרון גם את מידת תמיכתו בבני המשפחה שהקים יחד עם אשתו הראשונה – עובדה הגורעת מיכולת תמיכתו בבני משפחתו החדשה. אלא שבכל אלה אין כדי לשנות מן התוצאה שכן תגמולי המוסד לביטוח לאומי עולים, במקרה זה, על כל זכאות לפיצוי, אפילו הייתה היא מחושבת על-פי כל ההנחות שהמערערים מבקשים כי נניח לטובתם.

כיוון שכך, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.