פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
520/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. ד"ר אברהם תורגמן
2. עליזה תורגמן
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד עמית שגב
2. טליה שגב
3. דן לאור
בקשת רשות ערעור על
החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.12.2018 ומיום 3.1.2019 בה"פ
46429-04-17, שניתנו על ידי כב' השופטת ת' בר-אשר
בשם המבקשים:
בעצמם
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר ), בה"פ 46429-04-17 שניתנו ביום 30.12.2018 וביום 3.1.2019, ובגדרן הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מודד לשם מדידת דירות המבקשים והמשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ), ונדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה בדבר מינוי המודד. לצד בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשתם.
רקע בתמצית
2.
בעת שהמבקשים והמשיב 3 התגוררו בשכנות בבית משותף הם כרתו הסכם, בגדרו קבעו הסדרים לעניין שטחים משותפים בבית המשותף (להלן בהתאמה: הרכוש המשותף ו ההסכם ). לימים, מכר המשיב 3 את דירתו למשיבים. ביום 27.4.2017 הגישו המבקשים המרצת פתיחה כנגד המשיבים, בה עתרו למתן תוקף להסכם וכן לתיקון צו רישום הבית המשותף בהתאם להסכם. בהמשך לכך, עתרו המשיבים למינוי מודד מטעם בית המשפט על-מנת שימדוד את שטח הדירות ויבחן את התאמת שטחן לתשריט שבמרשם הבתים המשותפים. נטען כי מדידה זו נדרשת לצורך אישוש טענת המשיבים כי המבקשים הפרו את ההסכם בכך שביצעו הרחבות שונות בדירתם, ומשכך ההסכם בטל. ביום 28.11.2018 התקיים דיון בבקשה בבית המשפט המחוזי, בגדרו הסכימו המבקשים למינוי מודד שימדוד את שטח הרכוש המשותף בלבד והתנגדו למדידת מלוא שטחי הדירות, בטענה כי הדבר אינו רלוונטי לתביעה ונועד אך על-מנת לפגוע בפרטיותם.
3.
בהחלטה מיום 30.12.2018, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים והורה על מינוי מודד על-מנת שימדוד את מלוא שטח הדירות ויבחן האם שטחן מתאים לתשריט שבמרשם הבתים המשותפים (להלן: ההחלטה הראשונה ). בהמשך לכך, הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה, ובה הם שבו על טענותיהם כאמור לעיל. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.1.2018, בגדרה נקבע כי לא ניתן לנתק את הרכוש המשותף מהמכלול, ועל כן יש צורך למדוד אף את שטחי הדירות ולא רק את שטחי הרכוש המשותף (להלן: ההחלטה השניה ).
על החלטות אלה של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות ערעור זו.
הבקשה דנן
4.
במסגרת הבקשה שבים המבקשים על עיקר טענותיהם שנטענו בפני בית המשפט המחוזי, וטוענים כי ההחלטה בדבר מינוי מודד על-מנת שימדוד את שטח הדירות חורגת מגדר המחלוקת הנדונה בהמרצת הפתיחה. כן נטען כי הגדלת היקף השטח הנמדד משמעה הגדלת שכר טרחתו של המודד בהתאם, וכי על המבקשים לשאת בעלות גבוהה זו שלא לצורך. עוד מוסיפים המבקשים כי החלטות בית המשפט המחוזי אינן מנומקות דיין, וכי די בפגם זה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
דיון והכרעה
5.
לאחר העיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.
6.
ככלל, ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך ולסדרי הדין, וביניהן החלטות הנוגעות למינוי מומחה, אשר מצויות בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, למעט במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לצדדים או מקפחת את זכותו של מי מבעלי הדין (רע"א 5528/10 SF WING OVERSEAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD
נ' אמנון יניב , פסקה 8
(26.7.2010); וכן ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי
204-203 (מהדורה שלישית, 2012)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדר המקרים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.
7.
בית המשפט המחוזי שמע את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניו והחליט, בהתאם לשיקול דעתו ולסמכותו מתוקף תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי ראוי למנות מומחה מטעמו על-מנת שימדוד את מלוא שטח הדירות לצורך ההכרעה בסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים. החלטה זו, כאמור, היא החלטה דיונית מובהקת, הנוגעת לאופן ניהול ההליך, ולא ראיתי להתערב בכך. כמו כן, במסגרת בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה הראשונה, לא הצביעו המבקשים על שינוי נסיבות המצדיק את קבלתה. די בכל האמור כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.
8.
לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים כי מדידת שטח הדירות תשית עליהם עלות גבוהה, ואולם, אם אכן יימצא כי אין ממש בטענות המשיבים, ניתן יהיה להביא עלות זו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.
9.
נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה אף הבקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה בשבט
התשע"ט (31.1.2019).
ש ו פ ט ת