רע"א 5202/01 מרים כהן נ. לאה אברהם

1.המבקשת נפגעה בתאונת דרכים אשר המשיבות חייבות בפיצוי נזקיה. בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעת המבקשת מהמשיבות. במסגרת ההליכים בתביעה, עקב מחדל שמקורו בשגגה של בא כוחה, לא הוגשה לבית המשפט חוות דעת של שמאי, בדבר עלותה של דירה שתענה על צרכי המבקשת בנכותה. ביום 23.5.01, לאחר תחילת שמיעת הראיות ולאחר שהעידו ארבעה עדים מטעמה של המבקשת, ביקש בא כוחה של המבקשת להגיש חוות דעת מטעמו של השמאי דן ברלינר בדבר עלות הסדרת מגורים למבקשת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערעור שבפני. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2.תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי (עדות מומחים), התשט"ו1955-, קובעת כי במשפט אזרחי, על בעלי הדין להגיש חוות דעת מטעמם, לא יאוחר מ20- יום לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות. עם זאת, קובעת תקנה 4 כי במקרים מיוחדים, רשאי בית המשפט לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת במועד מאוחר יותר. וזו לשונה של תקנה 4:

"רשאי בית המשפט להרשות סטייה מתקנות 2 ו3-, 3, אם הוא סבור שהדבר יועיל לעשיית משפט צדק".

3.יוצא כי על מנת להכריע בדבר התרת הגשת חוות הדעת באיחור, יש לבחון את נסיבות המקרה ולהעמיד זה מול זה את העוול שיגרם למבקשת, אם תידחה בקשתה ואת העוול שעשוי להיגרם למשיבות אם תותר הגשת חוות הדעת. אם תדחה בקשתה של המבקשת, לא יהיה בידה להוכיח את עלות התאמתה של דירה לצרכיה, וכפועל יוצא מכך היא עלולה שלא להיות מפוצה בגין עלויות אלה. על צרכיה המיוחדים של המבקשת עמד ד"ר צור, המומחה הרפואי שמינה בית המשפט בתחום השיקום, שציין בחוות דעתו כי צרכיה של המבקשת בעקבות התאונה כוללים, בין היתר, "דירה בקומת קרקע ללא מדרגות", וכי "הדירה אמורה לכלול פתחים ומעברים רחבים לתנועה נוחה בעגלת נכים".

4.אל מול נזק זה שיגרם למבקשת אם תידחה בקשתה, מה העוול העשוי להיגרם למשיבות, באם תותר הגשת חוות הדעת. עד כה, העידו במשפטה של המבקשת ארבעה עדים מטעמה: גברת דפנה לביא - אחות ראשית בבית החולים השיקומי "מעונות מכבי", גב' פרנסין הרשקוביץ - מרפאה בעיסוק ב"מעונות מכבי", גברת רעיה סיד - עדה בדבר עלות מחשב וגברת בתיה באורון - אחותה של המבקשת, שעזרה ועוזרת עדיין בטיפולי המבקשת. טוענות המשיבות, כי בין העדים שהעידו יש כאלה אשר ברצונן לחקור אותם בחקירה נגדית בנושא עלות הדיור. על כן, לטענתם יגרם להם נזק, לא רק בעצם הגשת חוות הדעת הנגדית, אלא גם בכך שתאלצנה לקרוא לדוכן העדים לעדים שכבר נתנו את עדותם. לא שוכנעתי כי במאזן הצדק בין הצדדים, יוצאת ידה של המבקשת על התחתונה. העוול שעשוי להיגרם לה הנו גדול מאוד. לעומת זאת, את הנזק שעשוי להיגרם למשיבות ניתן יהיה לתקן על ידי הטלת הוצאות על המבקשת, אם ימצא זאת בית המשפט לראוי, ועל ידי מתן אפשרות למשיבות - אם תחפצונה בכך - להגיש חוות דעת מטעמן המתייחסת לשאלת התאמת הדיור.

הערעור מתקבל, במובן זה שחוות דעתו של השמאי דן ברלינר תתקבל כראיה על ידי בית המשפט המחוזי, כמבוקש על ידי המבקשת. המשיבות תהיינה רשאיות להגיש חוות דעת מטעמן, בנושא הדיור, תוך 30 יום, מיום קבלתן העתק של החלטה זו.

המשיבות תישאנה בהוצאות המבקשת בסך 5,000 שקלים.