החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5202/01 מרים כהן נ. לאה אברהם

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הגשת חוות דעת מומחה באיחורערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה להגשת חוות דעת שמאי לאחר תחילת שמיעת הראיות (ניתנה רשות ערעור והדיון נדון כערעור)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה להגשת חוות דעת שמאי באיחור, שנבעה משגגה של בא כוח המבקשת. נקבע כי יש לאזן בין העוול למבקשת לבין העוול למשיבות, ומשניתן לתקן את הנזק למשיבות בהטלת הוצאות ובאפשרות להגיש חוות דעת נגדית, יש להתיר את חוות הדעת. המשיבות חויבו בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת נפגעה בתאונת דרכים והתביעה נגד המשיבות מתנהלת בבית המשפט המחוזי. עקב שגגה של בא כוחה לא הוגשה חוות דעת שמאי על עלות דירה מתאימה לנכותה, ולאחר ארבעה עדים ביקש בא כוחה להגיש אותה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר לבעל דין להגיש חוות דעת מומחה במועד מאוחר, לאחר תחילת שמיעת הראיות, מכוח תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי (עדות מומחים)?

הלכות

  1. 1

    הכרעה בבקשה להתרת הגשת חוות דעת באיחור מחייבת איזון בין העוול שייגרם לבעל הדין המבקש אם הבקשה תידחה לבין העוול שייגרם לצד שכנגד אם תותר הגשתה.

    ״יוצא כי על מנת להכריע בדבר התרת הגשת חוות הדעת באיחור, יש לבחון את נסיבות המקרה ולהעמיד זה מול זה את העוול שיגרם למבקשת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר ניתן לתקן את הנזק שייגרם לצד שכנגד באמצעות הטלת הוצאות ואפשרות להגיש חוות דעת נגדית, ואילו הדחייה תגרום לנפגע עוול גדול, יש להתיר את הגשת חוות הדעת באיחור.

    ״לעומת זאת, את הנזק שעשוי להיגרם למשיבות ניתן יהיה לתקן על ידי הטלת הוצאות על המבקשת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחור
  • מועד מאוחר
  • שמיעת הראיות
  • עדות מומחים
  • שמאי
  • עוול
  • הוצאות
  • תקנה 4

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

5202/01

בפני:

כבוד השופט ת' אור

המ

בקשת

:

מרים כהן

נגד

המשיבים

:

1.

לאה אברהם

2. קרנית קרן לפיצוי נפגעי

תאונות דרכים

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 10278/96 שניתנה ביום

4.6.01 על ידי כבוד השופט ש' פינקלמן

בשם

המבקשת: עו"ד ח' נבות

בשם

המשיבים: עו"ד ליפא ליאור

החלטה

1.המבקשת נפגעה בתאונת דרכים אשר המשיבות חייבות בפיצוי נזקיה. בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעת המבקשת מהמשיבות. במסגרת ההליכים בתביעה, עקב מחדל שמקורו בשגגה של בא כוחה, לא הוגשה לבית המשפט חוות דעת של שמאי, בדבר עלותה של דירה שתענה על צרכי המבקשת בנכותה. ביום 23.5.01, לאחר תחילת שמיעת הראיות ולאחר שהעידו ארבעה עדים מטעמה של המבקשת, ביקש בא כוחה של המבקשת להגיש חוות דעת מטעמו של השמאי דן ברלינר בדבר עלות הסדרת מגורים למבקשת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערעור שבפני. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2.תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי (עדות מומחים), התשט"ו1955-, קובעת כי במשפט אזרחי, על בעלי הדין להגיש חוות דעת מטעמם, לא יאוחר מ20- יום לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות. עם זאת, קובעת תקנה 4 כי במקרים מיוחדים, רשאי בית המשפט לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת במועד מאוחר יותר. וזו לשונה של תקנה 4:

"רשאי בית המשפט להרשות סטייה מתקנות 2 ו3-, 3, אם הוא סבור שהדבר יועיל לעשיית משפט צדק".

3.יוצא כי על מנת להכריע בדבר התרת הגשת חוות הדעת באיחור, יש לבחון את נסיבות המקרה ולהעמיד זה מול זה את העוול שיגרם למבקשת, אם תידחה בקשתה ואת העוול שעשוי להיגרם למשיבות אם תותר הגשת חוות הדעת. אם תדחה בקשתה של המבקשת, לא יהיה בידה להוכיח את עלות התאמתה של דירה לצרכיה, וכפועל יוצא מכך היא עלולה שלא להיות מפוצה בגין עלויות אלה. על צרכיה המיוחדים של המבקשת עמד ד"ר צור, המומחה הרפואי שמינה בית המשפט בתחום השיקום, שציין בחוות דעתו כי צרכיה של המבקשת בעקבות התאונה כוללים, בין היתר, "דירה בקומת קרקע ללא מדרגות", וכי "הדירה אמורה לכלול פתחים ומעברים רחבים לתנועה נוחה בעגלת נכים".

4.אל מול נזק זה שיגרם למבקשת אם תידחה בקשתה, מה העוול העשוי להיגרם למשיבות, באם תותר הגשת חוות הדעת. עד כה, העידו במשפטה של המבקשת ארבעה עדים מטעמה: גברת דפנה לביא - אחות ראשית בבית החולים השיקומי "מעונות מכבי", גב' פרנסין הרשקוביץ - מרפאה בעיסוק ב"מעונות מכבי", גברת רעיה סיד - עדה בדבר עלות מחשב וגברת בתיה באורון - אחותה של המבקשת, שעזרה ועוזרת עדיין בטיפולי המבקשת. טוענות המשיבות, כי בין העדים שהעידו יש כאלה אשר ברצונן לחקור אותם בחקירה נגדית בנושא עלות הדיור. על כן, לטענתם יגרם להם נזק, לא רק בעצם הגשת חוות הדעת הנגדית, אלא גם בכך שתאלצנה לקרוא לדוכן העדים לעדים שכבר נתנו את עדותם. לא שוכנעתי כי במאזן הצדק בין הצדדים, יוצאת ידה של המבקשת על התחתונה. העוול שעשוי להיגרם לה הנו גדול מאוד. לעומת זאת, את הנזק שעשוי להיגרם למשיבות ניתן יהיה לתקן על ידי הטלת הוצאות על המבקשת, אם ימצא זאת בית המשפט לראוי, ועל ידי מתן אפשרות למשיבות - אם תחפצונה בכך - להגיש חוות דעת מטעמן המתייחסת לשאלת התאמת הדיור.

הערעור מתקבל, במובן זה שחוות דעתו של השמאי דן ברלינר תתקבל כראיה על ידי בית המשפט המחוזי, כמבוקש על ידי המבקשת. המשיבות תהיינה רשאיות להגיש חוות דעת מטעמן, בנושא הדיור, תוך 30 יום, מיום קבלתן העתק של החלטה זו.

המשיבות תישאנה בהוצאות המבקשת בסך 5,000 שקלים.

ניתנה היום, יח' בשבט התשס"ב

(31.1.2002).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הכרעה בבקשה להתרת הגשת חוות דעת באיחור מחייבת איזון בין העוול שייגרם לבעל הדין המבקש אם הבקשה תידחה לבין העוול שייגרם לצד שכנגד אם תותר הגשתה.
  2. 2כאשר ניתן לתקן את הנזק שייגרם לצד שכנגד באמצעות הטלת הוצאות ואפשרות להגיש חוות דעת נגדית, ואילו הדחייה תגרום לנפגע עוול גדול, יש להתיר את הגשת חוות הדעת באיחור.