רע"א 5210/17 סלים אנעים נ. מנהל מקרקעי ישראל

1.

המבקשים הגישו בבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים ) לתשלום פיצויים בסך 15 מיליון ₪. לטענת המבקשים, המשיבים הפרו הבטחה שלטונית שניתנה לכאורה למבקשים, להקמתו של יישוב עבור הקהילה שאליה משתייכים המבקשים, ובכך גרמו לאחרונים נזקים ממוניים ולא ממוניים. עם הגשת התביעה עתרו המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה, ולחלופין לדחות את תשלומה, מטעמים של קושי כלכלי לשלם את האגרה.

2.

רשמת בית המשפט המחוזי ת' נסים שי דחתה את הבקשה, תוך שקבעה כי המבקשים לא הניחו תשתית ראויה להוכחת העדר יכולת כלכלית וכי סיכויי תביעתם הינם נמוכים ביותר, ומשכך המבקשים אינם עומדים בתנאים לקבלת פטור מתשלום אגרה לפי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (ת.א. 923-02-17).

3.

המבקשים הגישו ערעור על החלטת הרשמת, בו שבו וטענו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם את האגרה. בית משפט קמא (הנשיא ד"ר א' אברהם ) דחה את הערעור וקבע כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת הרשמת. עוד הוסיף בית המשפט כי -

"סיכויי התביעה נחזים להיראות קלושים על פני הדברים. כפי שציינה כב' הרשמת, האירועים המבקשים לבסס את עילת התביעה נפרשו בכתב התביעה באופן לקוני, עד כי קשה לראות מתוכם את ביסוסה של עילת התביעה. וחשוב מכך, סכום הפיצויים שנתבע, 15 מיליוני שקלים, נראה על פני הדברים מופרך ומופרז, ומכל מקום אין לו ביסוס ופירוט כלשהוא. בנסיבות אלה, כאשר מן הצד האחד עומד החסר שבהוכחת אי-היכולת לשלם את האגרה, ומן הצד השני הקושי שבכתב התביעה הלקוני וסכום התביעה המופרז והבלתי מבוסס, אין כל הצדקה למתן פטור מתשלום האגרה" (ע"ר 35754-06-17).

4.

כעת מונחת לפני בקשה לרשות ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בה נטען כי שגו הערכאות קמא בקבען כי המבקשים לא הוכיחו העדר יכולת כלכלית לשלם את אגרת בית המשפט וכי סיכויי התביעה הינם נמוכים. עוד נטען, בין היתר, כי בית המשפט דלמטה התעלם מבקשתם החלופית של המבקשים לתשלום האגרה רק לאחר מתן פסק הדין בתביעה שהוגשה.

5.

דין הבקשה להידחות. ראשית, מאחר שהיא אינה עומדת כלל בתנאי הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) , לפיה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך. זאת ועוד, המבקשים לא השכילו להצביע בבקשתם (המהווה ברובה חזרה על טענות שהועלו ונדחו בבית המשפט המחוזי) על אף נימוק שיש בו כדי להצדיק התערבות בהחלטותיהן של הערכאות קמא. אעיר כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי לדחיית בקשת המבקשים לפטור מתשלום אגרה, כפי שהובאו לעיל, כוחם יפה גם לדחיית בקשתם החלופית של המבקשים לדחות את מועד תשלום האגרה עד לאחר מתן פסק הדין בתביעתם.

6.

סוף דבר : הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא אעשה צו לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה.