רע"א 5241/00 שלומי דן נ. הרשות הפלסטינית

1.לפני בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופטת אלשייך) בבש"א 21898/00 (ת.א. 704/97) מיום 18.7.00 בה נדחתה בקשת המבקשים לקיים דיון דחוף בהטלת עיקול זמני על כספי הרשות הפלסטינית במהלך פגרת הקיץ.

כן נתבקש בית משפט זה לדון גם הוא בבקשת רשות הערעור הנדונה במהלך הפגרה מפאת דחיפותה בעיני המבקשים.

2.ביום 3.6.97 הגישו המבקשים תביעת נזיקין כנגד הרשות הפלסטינית בעקבות ארוע טרור שבמהלכו נפגע המבקש מס' 1.

ביום 29.6.00 הגישו המבקשים בקשה דחופה להטלת עיקול על כספי הרשות הפלסטינית, ובקשו כי בית משפט קמא יקבע לוח זמנים בהול ביותר בתקופת הפגרה לדיון בבקשה.

הטעם שניתן לכך הוא כי לאור מהלכים מדיניים המתנהלים בין ישראל לרשות הפלסטינאית, עלולים לחול שינויים במעמדה המשפטי והבינלאומי של הרשות וראוי, על כן, למצות את הליך הטלת העיקול בטרם יחולו שינויים כאלה העלולים להביא לחסימת האפשרות לממש פסק דין לטובת המבקשים באם ינתן כזה.

לתמיכה בבקשה זו צורפה חוות דעתו של פרופ' שמעון שטרית מיום 26.6.00 באשר לקשיים צפויים בביצוע פסק דין באם יתממשו מהלכים מדיניים כאלה ואחרים.

3.נתתי דעתי לעיקרי הבקשות שלפני, ובאתי לידי מסקנה כי אין מקום להתערב בעמדת בית משפט קמא לפיה ראוי להליך בענייננו שינוהל על פי סדר הדברים הרגיל והמקובל בלא מתן קדימויות מיוחדות באשר ללוח זמנים לקיום הדיונים בו. נחה דעתי כי אין זה ראוי בנסיבות ענין זה להשליך מארועים המתרחשים בתחום המדיני לסדר הדיונים בתיק הנדון, ובודאי כך הדבר כאשר חסרה תשתית נתונים ברורה ומגובשת מתחום זה עליה ניתן לבסס מסקנה כלשהי.

הבקשות נדחות.