רע"א 5250/13 פלוני נ. פלוני

השופט א' רובינשטיין:

בית המשפט לנוער ובית המשפט המחוזי קבעו כי בנותיה הקטינות (בנות קרוב ל- 5 ו- 7)

של המבקשת יועברו לעת הזאת לאמנה, תוך הסדרי ראיה במרכז קשר. זאת, נוכח היסטוריה עגומה של המבקשת ובעלה (משיב 4) שידעה עליות ומורדות ובגללה הוצאו מכבר למשפחת קלט. אמנם, מזה כמחצית שנה יש שיפור במצבה של המבקשת המגלה הליך של ייצוב, אך בית המשפט המחוזי, שעל פי הכרעתו הוגשה בקשת רשות הערעור, סבר כי לעת הזאת אין בכך די להכריע על החזרת הקטינות.

שמענו את טענות הצדדים, לרבות המבקשת, ששפכה את לבה וביקשה כי הבנות יושבו לביתה, בנוסף לדברי בא כוחה. לדעת היועץ המשפטי לממשלה יש להותיר את ההכרעות השיפוטיות על כנן. בנסיבות מצטרף לכך האפוטרופוס לדין, אף שציין את היחס הטוב שבין המבקשת לבנותיה. האב (משיב 4) תומך בעתירת המבקשת.

אנו מאמינים בכנות אהבתה לבנותיה ורצונה לגדלן. יש לנו אהדה אנושית למשאלתה. ואולם, למרבה הצער, העבר שנמנה בהכרעות בתי המשפט הקודמים ובתסקירים אינו מאפשר לעת הזאת לקבל את הבקשה.

שמענו מפי פקידת הסעד כי הסדרי הראיה השבועיים למבקשת הורחבו משעה לשעה ומחצה, וכי יש אפשרות להרחיבם עוד, ואף למפגשים שלא במרכז הקשר וגם בבית המבקשת, אם ההתקדמות תהא ראויה. אנו מבקשים לעודד זאת ורשמנו לפנינו את האמור.

ועוד, בית המשפט לנוער קבע דיון המשך לדצמבר 2013 (שאז פוקע צו הנזקקות) ויש לקוות כי יקיים דיון מעקבי (שבוטל) באוקטובר 2013. חזקה עליו כי יקבל תסקירים משלימים. המגמה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, וכעולה מן הפסיקה ובראש וראשונה מן הטבע האנושי, צריכה להיות כי הבנות יגדלו בביתן, אך לנגד בתי המשפט, וזאת מצוות המחוקק והשכל הישר, כי הדברים יוכרעו על פי טובתן, וזאת יש להבטיח ככל הניתן.

אנו מקוים כי מצבה של המבקשת ימשיך להתפתח בכיוון חיובי, והערכת הדבר מסורה לבית המשפט לנוער. איננו נעתרים איפוא לבקשה, עם שאנו עושים כן מתוך תקוה לעתיד.