פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
5253/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים
:
1. יוניטק טכנולוגיות בע"מ
2. אילן קומה
נגד
המשיב
ה:
מ.מ.ט.ל מערכות מחשבים וטכנולוגיה לתשתיות תקשורת
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.6.02 בבר"ע 1275/02 שניתנה
על-ידי כבוד השופט א' רזי
בשם
המבקשים: עו"ד גיא שרים
בשם
המשיבה: עו"ד גדעון שרויאר; עו"ד
אופיר אביעד
החלטה
בית-משפט השלום בחיפה, שבפניו מתנהלת תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, נעתר לבקשה שהגישה המשיבה לתיקון כתב-התביעה, ודחה בקשה לסילוק על הסף שהגישו המבקשים. כל זאת עשה בית-משפט השלום, בטרם חלפו המועדים הקבועים בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- להגשת כתבי הטענות מטעם המבקשים - תגובה לבקשת המשיבה לתיקון כתב-התביעה, ותשובה לתגובת המשיבה לבקשה לסילוק על הסף.
על החלטה זו של בית-משפט השלום הגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן רשות ערעור. בבקשתם טענו, כי זכות הטיעון שלהם נפגעה, וכי לגופם של דברים לא היה מקום לקבל את טענות המשיבה בכל אחת מן הבקשות. בהקשר זה פירטו המבקשים את טענותיהם לגוף העניין.
בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה להרשות ערעור. וכך קבע:
עיינתי בבקשה למתן רשות ערעור ובטענות בכתב שהוגשו על ידי באי כח הצדדים.
משנפרסה בפני התמונה הכוללת של הענינים שעמדו לדיון בבית משפט קמא, מזדקרת לעין מסקנה ברורה. לא היה בידי [המבקשים] כל סיכוי לשכנע את השופט המלומד שאין להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. על יסוד הנתונים שבפני, גם שומה היה על השופט לדחות את יתר טענותיה[ם] של [המבקשים].
...
העובדה שנפגעה זכות הטיעון של [המבקשים], איננה מספקת בנסיבות הענין, לשנות את תוצאות הדיון בהליך הנוכחי.
הבקשה נדחית. [המבקשים] ישאו בהוצאות המשיבה בסכום של 3,000 ש"ח + מע"מ.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי. לחלופין טענו המבקשים, כי היה מקום לחייב את המשיבה בתשלום הוצאות בכל הנוגע לתיקון כתב-התביעה, ולא היה מקום לחייבם בתשלום הוצאות למשיבה.
משנתבקשה לעניין אחרון זה, הודיעה המשיבה, כי מותירה היא לשיקול-דעת בית-המשפט את שאלת ביטול ההוצאות שבהן חויבו המבקשים.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
כאמור, בית-המשפט המחוזי, שאליו הוגשה הבקשה הראשונה להרשות ערעור, בחן את טענות המבקשים, והגיע לכלל דעה כי לא היה בהן כדי לשנות את החלטת בית-משפט השלום. במסקנה זו לא הצביעו המבקשים על עילה להתערבות בית-משפט זה.
עם זאת, נוכח מכלול נסיבות העניין, לא היה מקום לחייב את המבקשים בתשלום הוצאות בבית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הערעור נדחה, בכפוף לכך שחיוב המבקשים על-ידי בית-המשפט המחוזי בתשלום הוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח מתבטל.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' באב תשס"ב (8.8.02).
ש
ו פ ט ת